פרא ברתולומאו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 52:
ברתולומאו קיבל קשה את דבר הדחתו ומותו על המוקד של סבונרולה. בשנת [[1500]] הוא הפסיק לצייר והחל מ -[[26 ביולי]] 1500 חי כנזיר חניך במנזר סן דומניקו ב[[פראטו]]. ב-[[1501]] הוכר כנזיר דומיניקני ועבר לחיות במנזר סן מרקו בפירנצה. חידש את פעילותו כאמן בשנת [[1504]], כשתחת השגחת אבי המנזר, סאנטה פאניני (Pagnini) התמנה לראש הסטודיו לאמנות של המקום, משרה אותה מילא [[פרא אנג'ליקו]] 50 שנה קודם לכן. באותה שנה החל לצייר את ה"חזון של ברנרד הקדוש" עבור קפלת משפחת ברנרדו ביאנקו בבדיה פיורנטינה. השלים את התמונה ב-[[1507]]. כעבור זמן קצר התיידד עם רפאל שביקר בפירנצה. הוא למד מרפאל את אמנות הפרספקטיבה ומיומנויות נוספות בצביעה ובטיפול בביגוד. השפעתו של רפאל בתחומים אלה ניכרת בציוריו שלאחר מכן. השניים נשארו ידידים וכשפרא ברתולומאו ביקר מאוחר יותר ברומא השאיר בידי רפאל שני ציורים בלתי גמורים שאותם השלים ידידו{{הערה| 1911 Chisholm ע' 451}}.
בתחילת [[1508]] עבר פרא ברתולומאו לוונציה כדי לצייר את "אלהים האב
בשנת [[1513]] נסע פרא ברתולומאו לרומא, וצייר שם את "פטרוס ופאולוס", ציור המוצג בימינו ב[[מוזיאון הוותיקן|פינקוטקה של הוותיקן]]. בשנים הבאות יצר את "הקדוש מרקוס האוונגליסט" שב[[ארמון פיטי]] בפירנצה ואת הפרסקואים של המנזר הדומיניקני של פיאן די מוניונה, שכונה של [[פייזולה]], מפרברי פירנצה. אחרי תמונה "חגיגת ונוס" עבור הדוכס [[אלפונסו הראשון, דוכס אסטה|אלפונסו ד'אסטה]] מ[[פרארה]], שממנה נשארו רק סקיצות, עבודתו האחרונה של פרא ברתולומאו הייתה הפרסקו Noli me tangere, הנמצא גם כן בפיאן די מוניונה.
פרא ברתולומאו הלך לעולמו בפירנצה בשנת 1517 בגיל 44. קיימת ההשערה שהוא מת מ[[מלריה]]. לדברי וזארי לקה במחלת [[חום (תסמין)|חום]] קשה אחרי שאכל
הביוגרפיה של פרא ברתולומאו נכללת בספרו של [[ג'ורג'ו וזארי]] [[חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר]].
| |||