פרא ברתולומאו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 52:
ברתולומאו קיבל קשה את דבר הדחתו ומותו על המוקד של סבונרולה. בשנת [[1500]] הוא הפסיק לצייר והחל מ -[[26 ביולי]] 1500 חי כנזיר חניך במנזר סן דומניקו ב[[פראטו]]. ב-[[1501]] הוכר כנזיר דומיניקני ועבר לחיות במנזר סן מרקו בפירנצה. חידש את פעילותו כאמן בשנת [[1504]], כשתחת השגחת אבי המנזר, סאנטה פאניני (Pagnini) התמנה לראש הסטודיו לאמנות של המקום, משרה אותה מילא [[פרא אנג'ליקו]] 50 שנה קודם לכן. באותה שנה החל לצייר את ה"חזון של ברנרד הקדוש" עבור קפלת משפחת ברנרדו ביאנקו בבדיה פיורנטינה. השלים את התמונה ב-[[1507]]. כעבור זמן קצר התיידד עם רפאל שביקר בפירנצה. הוא למד מרפאל את אמנות הפרספקטיבה ומיומנויות נוספות בצביעה ובטיפול בביגוד. השפעתו של רפאל בתחומים אלה ניכרת בציוריו שלאחר מכן. השניים נשארו ידידים וכשפרא ברתולומאו ביקר מאוחר יותר ברומא השאיר בידי רפאל שני ציורים בלתי גמורים שאותם השלים ידידו{{הערה| 1911 Chisholm ע' 451}}.
בתחילת [[1508]] עבר פרא ברתולומאו לוונציה כדי לצייר את "אלהים האב והקדושות מרים המגדלית וקתרינה מסיינה" לבקשת הדומיניקנים מכנסיית סן פייטרו מרטירה במוראנו, עבודה שהושפעה על ידי אמנות הצבעים הוונציאנית. כשהדומיניקנים לא שילמו לו, הוא לקח את הציור ל[[לוקה (עיר)|לוקה]], בה ניתן לצפות בו עד היום. באוקטובר [[1509]], עדיין בלוקה, חידש את הקשר עם הצייר אלברטינלי ושיתף איתו פעולה בשנים 1512-1509, בין השאר, ביצירת תמונת המזבח "המדונה והילד עם הקדושים" עבור קתדרלת לוקה. ב-[[26 בנובמבר]] [[1510]] פיירו סודריני הזמין אצלו קטע מזבח עבור אולם המועצה Sala del Consiglio של פירנצה. הוא נמצא כיום במוזיאון סן מרקו בפירנצה. כעבור שנתיים הוא סיים עוד קטע של מזבח עבור קתדרלת [[בזאנסון]] בצרפת.
בשנת [[1513]] נסע פרא ברתולומאו לרומא, וצייר שם את "פטרוס ופאולוס", ציור המוצג בימינו ב[[מוזיאון הוותיקן|פינקוטקה של הוותיקן]]. בשנים הבאות יצר את "הקדוש מרקוס האוונגליסט" שב[[ארמון פיטי]] בפירנצה ואת הפרסקואים של המנזר הדומיניקני של פיאן די מוניונה, שכונה של [[פייזולה]], מפרברי פירנצה. אחרי תמונה "חגיגת ונוס" עבור הדוכס [[אלפונסו הראשון, דוכס אסטה|אלפונסו ד'אסטה]] מ[[פרארה]], שממנה נשארו רק סקיצות, עבודתו האחרונה של פרא ברתולומאו הייתה הפרסקו Noli me tangere, הנמצא גם כן בפיאן די מוניונה.
| |||