עצומה – הבדלי גרסאות

פניות של אנשי ציבור למוסדות שלטון ידועות לכל אורך ההיסטוריה. אנשים פנו אל גופי השלטון בבקשות שונות, אולם לרוב אלו היו חתומות על ידי הפונה בלבד. ב[[רפובליקת ונציה]] ניתן היה לפנות למוסדות השלטון של הרפובליקה במעין "מלשינון" - תיבות אליהן יכלו להכניס הודעות אנונימיות. מאמרו של [[אמיל זולא]], "[[אני מאשים]]", הוא פנייה לציבור התוקפת את התנהלות מערכת המשפט ב[[צרפת]] במהלך [[פרשת דרייפוס]]. הזכות לפנות לשלטון בטענה כנגד מעשיו עוגנה ב[[אנגליה]] עוד בשנת [[1215]] ב[[מגנה כרטה]].

[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|התיקון הראשון]] ל[[חוקת ארצות הברית]] מגן על הזכות להגיש עצומה לממשל כחלק מ[[חופש הביטוי]].

באמצע [[המאה ה-19]], בין השנים [[1836]]–[[1840]], מתנגדי ה[[עבדות]] ב[[ארצות הברית]] החתימוחתמו למעלה מ-2 מיליון מתנגדים לעבדות,ל[[עבדות בארצות הברית|עבדות]] על עצומה שהוגשה ל[[ממשלת ארצות הברית]].

ב -[[1891]] הגיש הכומר ה[[ציונות נוצרית|ציוני נוצרי]] [[ויליאם יוג'ין בלקסטון]] את [[עצומת בלקסטון|עצומתו למען השבת ארץ ישראל לעם היהודי]] ל[[נשיא ארצות-הברית]] דאז, [[בנג'מין הריסון]].

בעבר עצומות נחתמו עצומות על ידי מתנדבים שעברו מבית לבית והחתימו את התומכים בעצומה, או עמדו בקרנות רחוב והחתימו את התומכים בעצומה. בעקבות פיתוח ה[[אינטרנט]], פשט הנוהג של חתימה על עצומות באתרי אינטרנט, ועדכון הציבור אודותםאודותיהם באמצעות [[דואר אלקטרוני]] והרשתותוה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]].