סנהדרין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, ניסוח, הרחבה, עדכון תגיות: החלפה עריכה חזותית |
Ophir botzer (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 27966644 של 212.235.107.195 (שיחה) |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=בית דין קדום של העם היהודי|אחר=מסכת בש"ס|ראו=[[מסכת סנהדרין]]}}
[[קובץ:The Sanhedrin in session 2013-12-25 00-59.jpg|260px|ממוזער|כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883]]
'''סַנְהֶדְרִין''' (או '''סנהדרֵי גדולה''' או '''בית דין הגדול''') היא [[בית דין (הלכה)|בית דין]] של שבעים ואחד (ולדעת [[רבי יהודה]] שבעים) [[דיין (הלכה)|דיינים]] שהיווה ערכאה עליונה ל[[פסיקת הלכה]] ו[[משפט עברי|משפט]] בעם ה[[יהודים|יהודי]].
הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת [[425]] לערך. בדרכי וכללי פעולתה עוסקת [[מסכת סנהדרין]].
== מקור השם ==
מקור המילה ב[[יוונית]]: συνέδριον ([[תעתיק]]: סִינְהֶדְרִיוֹן), ופירושה המקורי "מועצה" או "מקום כינוס" (מילולית: ישיבה ביחד). כך נקראו מועצות ובתי דין שפעלו בשווקים של ערי [[יוון העתיקה]]. המילה התקבלה ב[[לשון חז"ל]], שהושפעה מהלשון היוונית, ומבחינה דקדוקית נוקטים לגביה לשון נקבה ("הסנהדרין יושבת", "הסנהדרין דנה" וכדומה). <!-- במקור הופיע: "[[רבי עובדיה מברטנורא]] בפירושו למשנה הראשונה ב[[מסכת סנהדרין]] מפרש שסנהדרין היא "אספת זקנים"." אך לא נמצא שם. --> בתקופות מאוחרות יותר, נדרש השם כ[[נוטריקון]] של "'''שונ'''א '''הדר'''ת-פנים בד'''ין'''"{{הערה|רבי עובדיה מברטנורא, בפירושו ל{{משנה|סוטה|ט|יא}}, וכן במהרי"ל בליקוטים. ביאורים נוספים: בגיליון הגהות על הספר 'יד רמה' [מסכת סנהדרין דף טז ע"ב] סנהדרין - נוטריקון ''''שונאי דורון''''. ובפסיקתא [הובאה בזכירה לחיים פלאג'י על שה"ש דף פד ע"ב] סנהדרין - "'''מסיני מהדרין ומיישרין'''".}}.
== מקור סמכותה ==
{{ערך מורחב|מצווה לשמוע דברי חכמים}}
התורה עוסקת במקרה שבו מתעורר [[ספק (הלכה)|ספק הלכתי]] שאין לו פותר ומצווה כי במקרה כזה יש לפנות אל הסמכות ההלכתית הנמצאת במקום שבחר ה'. התורה מצווה להישמע ל[[פסיקת הלכה|פסיקת ההלכה]] המתקבלת על ידי אותה סמכות, ואף מאיימת בעונש מוות על מי שלא יקבל אותה:
{{ציטוט|תוכן=כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט; בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ – וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.{{ש}}
וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ – תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.{{ש}}
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט – וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.|מקור={{תנ"ך|דברים|יז|ח|יג}}|אנגלית=}}
ב[[תורה שבעל-פה]], "המקום אשר יבחר ה'" מתפרש כ[[בית המקדש]] שב[[ירושלים]], והסמכות ההלכתית שהייתה שם בתקופת חז"ל היא הסנהדרין שישבה ב[[לשכת הגזית]] שב[[העזרה|עזרת]] [[בית המקדש השני|בית המקדש]], ושאבה את סמכותה ממקום זה. לכן, כאשר הסנהדרין אינה יושבת שם היא מאבדת את סמכותה{{הערה|כך למשל דרשו: {{ציטוטון|'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא' – מלמד שהמקום גורם|{{בבלי|עבודה זרה|ח|ב}}}}.}}.
חז"ל פירשו שעונש המוות מתייחס למקרה של "[[זקן ממרא]]" – אחד מן החכמים ה[[סמיכת זקנים|סמוכים]] שאינו מקבל את הסמכות העליונה של הסנהדרין, ו[[פסק הלכה|מורה הלכה למעשה]] בניגוד לדבריה.
== דירוג בתי הדין ותפקידיהם ==
הסנהדרין היא חלק ממערך [[בית דין (הלכה)|בתי הדין]], המורכב משלושה סוגי בתי דין, ולכל אחת מהן סמכות שונה:
* בית דין של '''שלושה''' דיינים, שרשאי לדון בדיני ממונות (הלוואות, גזילות, חבלות, וכיוצא בהן). בית דין מסוג זה נוהג אף בחוץ לארץ.
* בית דין של '''עשרים ושלושה''' דיינים ("סנהדרי קטנה"), אשר רשאי לדון אף ב[[דיני נפשות]]. בית דין כזה היו מעמידים בכל קהילה יהודית בארץ ישראל שיש בה יותר מ־120 (לפי דעה אחרת: 230{{הערה|דעת רבי נחמיה ב{{משנה|סנהדרין|א|ו}}.}}) אנשים, ועוד אחד לכל שבט ושבט{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|טז|ב}}.}}. בית דין זה נוהג אף הוא בחוץ לארץ, אך לא יותר מאחד בכל מחוז.
* הסנהדרין, שהיא בית דין של '''שבעים ואחד''' דיינים ("סנהדרי גדולה"; יש הסוברים שהסנהדרין כללה רק שבעים דיינים). הסנהדרין מוסמכת לדון בדיני נפשות חמורים במיוחד (מיתתו של [[נביא שקר]], אנשי [[עיר הנידחת]] ועוד).
: בנוסף, הסנהדרין פוסקת הלכה לכל ישראל בכל המחלוקות המתעוררות בדיני תורה, ועל פי תורת ישראל, [[מצווה לשמוע דברי חכמים|חייבים הכול לעשות על־פי הוראתם]]. עניינים נוספים הנוגעים לעם ישראל היו גם הם בסמכותו של בית הדין הגדול, כגון [[קידוש החודש]], [[עיבור השנה]], מינוי [[כהן גדול]], מינוי "סנהדרי קטנה" בכל עיר ועיר, ועוד.
== חברי הסנהדרין ==
בתלמוד הבבלי, פירט [[רבי יוחנן]] מהן התכונות הנדרשות מחברי הסנהדרין:
{{ציטוט|תוכן="דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי [[כשפים]] ויודעים שבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן..."|מקור={{בבלי|מנחות|סה|א}}}}
על סמך הנאמר בתלמוד, אפיין ה[[רמב"ם]] (בספרו [[משנה תורה]]) את התכונות הנדרשות מחברי הסנהדרין. עיקרן הוא:
* אין מעמידין בסנהדרין, בין בגדולה בין בקטנה, אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלאין בחכמת התורה, בעלי דעה מרובה, ויודעין קצת משאר חכמות, כגון רפואות, וחשבון תקופות ומזלות, ואיצטגנינות, ודרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי עבודה זרה וכיוצא באלו, כדי שיהיו יודעין לדון אותם.
* ואין מעמידין בסנהדרין אלא כוהנים ולויים וישראליים מיוחסים, הראויין להשיא לכהונה.
* אין מעמידין בכל סנהדרין לא זקן מופלג בשנים ולא [[סריס]], מפני שיש בהן אכזריות, ולא מי שאין לו בנים, כדי שיהיה רחמן.
* כשם שבית דין מנוקין בצדק, כך צריכין להיות מנוקין מכל מומי הגוף. וצריך להשתדל ולבדוק ולחפש שיהיו כולן בעלי שיבה, בעלי קומה, בעלי מראה, נבוני לחש, ושיהיו יודעין ברוב הלשונות כדי שלא תהיה סנהדרין שומעת מפי התורגמן{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ב}}}}.
=== כהנים ולוויים ===
ה[[כהנים]] וה[[לוי (יהדות)|לוויים]] שימשו בהיסטוריה גם כדיינים בסנהדרין, ולהלכה נפסק שמצווה (אך לא חובה) למנות אותם בכל הרכב של הסנהדרין{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ב|ב}}}}.
יש שטענו כי רצוי למנות כהן כנשיא הסנהדרין, שיכהן כסמכות הרוחנית העליונה אליה פונים בשאלות קשות{{הערה|פירוש ה[[רד"צ הופמן]], לספר דברים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/hofman-dvarim/hofd22.pdf עמ' שיח].}}.
הקשר בין כוהנים ולויים לבין הסנהדרין מופיע לראשונה בפסוק מ[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|... וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.|{{תנ"ך|דברים|יז|ח}}.}}
קשר זה מופיע במקורות מקראיים נוספים:
* ב[[עד שקר]]: {{ציטוטון|כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם.|{{תנ"ך|דברים|יט|טז}}.}}
* ב[[עגלה ערופה]]: {{ציטוטון|כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ... וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע.|{{תנ"ך|דברים|כא|ה}}.}}
מקור נוסף להלכה זו נמצא ב[[מדרש תנאים]], שם כתוב: "כל סנהדרין שהיא משולשת הרי זו משובחת". לפי פירוש ה[[מלבי"ם]], כוונת המדרש היא שמומלץ לסנהדרין כי שליש מהדיינים בה יהיו כוהנים, שליש – לויים ושליש – ישראלים{{הערה|המלבי"ם הוסיף כי הסנהדרין של [[נחמיה בן חכליה]] הייתה מורכבת בצורה זו, ועשרים ושלושת הכהנים המנויים בחתימת [[כתב האמנה (שיבת ציון)]] המוזכר ב[[ספר נחמיה]] הם הם עשרים ושלושת הדיינים החברים ב[[בית דין של כהנים|בית הדין של הכהנים]]. ({{תנ"ך|נחמיה|י|ב}}), על פי פירוש המלבי"ם שם. ראו גם: הרב יקותיאל גרינוויילד, '''האם היו שלשה בתי דינים בירושלים?'''.}}.
== היסטוריה ==
=== ייסודה ומיקומה ===
[[קובץ:Schott Temple of Solomon Sanhedrin.jpg|330px|ממוזער|[[לשכת הגזית]] מתוך מודל [[בית המקדש הראשון]] של גרהרד שות, סוף המאה ה-17]]
הסנהדרין, או בשמה המקורי "מועצת הזקנים", הייתה המוסד הדתי העליון ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] ב[[ימי בית שני]], אך שימשה גם כהנהגה מדינית. המוסד התפתח ממוסד קדום לו – '''ה[[כנסת הגדולה]]'''. בידיה רוכזו סמכויות משפטיות ומדיניות. היא הנהיגה את העם וייצגה אותו, והיוותה גם [[בית מדרש]] עליון ללימוד תורה. את הבסיס לסנהדרין נטלו [[חז"ל]] מ־70 הזקנים שסייעו ביד [[משה רבנו]] במשפט ({{תנ"ך|במדבר|יא|טז|יז|קצר=כן}}).
מקומו של בית דין הגדול (של 71 חכמים) היה בתחילה ב[[לשכת הגזית]] אשר ב[[בית המקדש]]; מלבדה, ישבו שתי סנהדריות קטנות (23 חכמים כל אחת) בפתח העזרה ובפתח [[הר הבית]]. 40 שנה לפני [[חורבן בית המקדש השני]] גלתה הסנהדרין ממקומה, ומאותו זמן ואילך בטלה סמכותה להוציא עבריינים להורג, מפני שרשאים בתי־הדין לפסוק גזר־דין מוות רק כשבית־הדין הגדול יושב במקומו בלשכת הגזית.
=== גלותה וביטולה ===
לאחר החורבן נדדה הסנהדרין ממקום למקום:
{{ציטוט|תוכן=גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית־שערים, ומבית־שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.|מקור={{בבלי|ראש השנה|לא|א}}-[[s:ראש השנה לא ב|עמוד ב]]}}
הדעה הרווחת היא שהסנהדרין הפסיקה לפעול סמוך לזמן ביטול הנשיאות, בשנת [[425]] בהסתמך על חקיקה רומית שביטלה את סמכותה. עם זאת, ישנן ראיות המרמזות על שרידי סנהדרין עד לפחות המאה השמינית.
לאחר חורבן הבית, ישבה הסנהדרין ב[[יבנה]] עד [[מרד בר כוכבא]] (הסתיים ב־[[135]]), בעקבות המרד והגזרות שגזרו הרומאים בעקבותיו על יהודה, עברה הסנהדרין ל[[הגליל|גליל]]. היא ישבה בכפרים קטנים כמו [[אושא]] ו[[שפרעם]], כדי להרחיק ממנה את עינה של הקיסרות הרומאית. [[רבי יהודה הנשיא]] - [[נשיא הסנהדרין]], שישב ב[[בית שערים]], העביר לעירו את הסנהדרין, וכאשר חלה ועבר ל[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], עברה אתו לשם גם הסנהדרין. בימי [[רבי יהודה נשיאה]], עברה הסנהדרין ל[[טבריה]] למשך תקופה ארוכה.
לצד חוקרים המצדדים בהמשך קיום הסנהדרין לאחר ימי [[מרד בר כוכבא]]{{הערה|למשל: א' אופנהיימר, '''בתי מדרשות בארץ-ישראל''', עמ' 80.}}, קיימים גם חוקרים הטוענים כי אין כל ראיה לקיומו של גוף מרכזי הקרוי "סנהדרין" לאחר המרד. י' לוין טוען: "השם 'סנהדרין' כמעט שאיננו מופיע בתיאורי תקופה זו. השימוש במונחים העשויים להעיד על קיומו של מוסד כזה הוא נדיר למדי, ואף מוגבל לסוף המאה הראשונה או לראשית השנייה."{{הערה|י' לוין, '''מעמד החכמים''', עמ' 48.}}. לטענתו, לא נזכר במקורות גוף עליון דתי או שיפוטי, ומונחים, כגון ועד, בית הוועד, בית מדרש ועוד ביטויים דומים - מכוונים כולם להתכנסויות של בתי דין מקומיים, או להתכנסויות חכמים לשם לימוד.
71 חברי הסנהדרין היו העילית הרוחנית של העם היהודי. [[רבן גמליאל השני]] הוא מהבולטים שבחברי הסנהדרין הגדולה, ולפי המסורת [[מרדכי היהודי]] היה בין חברי [[כנסת הגדולה]], גלגולה הקודם של הסנהדרין.
=== ניסיונות לחידוש הסנהדרין ===
{{הפניה לערך מורחב|חידוש הסמיכה}}
לאחר ביטול הסנהדרין, היו ניסיונות שונים במהלך השנים לחדש את הסמיכה ואת הסנהדרין.
במחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ הפכה [[חיפה]] למרכז יהודי חשוב ליהודי הגליל, לאחר ש[[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבת גאון יעקב]] בראשותו של ר' [[אליהו הכהן גאון]] גלתה מירושלים לצור, וחיפה נבחרה כמרכז הסמלי לריבונות הגאונות הארץ-ישראלית בראשות ר' אליהו הכהן. באירוע רב רושם שנערך בחיפה ב[[הושענא רבה]] [[ד'תתמ"ג]] ([[1082]]) הכריז ר' אליהו הכהן על לוח השנה של אותה שנה, חידש את הגאונות ו[[סמיכת זקנים|הסמיך]] 'חברים בסנהדרין הגדולה'. תיאור המאורע המופיע ב[[מגילת אביתר]], שחוברה בידי [[רב אביתר גאון|אביתר]] בנו של ר' אליהו הכהן ונמצאה ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]], מספר על הגעתו של ר' אליהו הכהן לחיפה "לקדש את השנה, וחידש את הגאונות ואת הסמיכה בבית הוועד נגד כל בני ישראל, וישם אלות נמרצות וקללות נחרצות על כל חולק ומפליג ועל כל גוזל ומשיג גבולין, וכתוב בספר התקנה והסמיכה, וחותם ידו ויד כל החכמים בו". אך למרות אירוע זה המצביע על חשיבות המקום בעיני יהודי ארץ ישראל, הביא [[מסע הצלב הראשון|הכיבוש הצלבני]] בשנת 1100 לחורבן היישוב היהודי בחיפה, ור' [[בנימין מטודלה]] שעבר בה בסביבות 1170 לסה"נ [ד"א תתק"ל] כבר לא הזכיר קהילה יהודית במקום.
קרוב לחמש מאות שנים מאוחר יותר הוביל [[מהר"י בירב]] ניסיון נוסף לחידוש הסמיכה. מהר"י בירב סמך, על פי שיטתו, ארבעה חכמים, שסמכו חכמים נוספים, אך לא התיימרו לחדש את הסנהדרין. בניסיונות חידוש הסנהדרין המאוחרים יותר לא נסמך בפועל איש. מהר"י בירב, וכן הבאים אחריו, נתלו במה שכתב ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]]{{הערה|על {{משנה|סנהדרין|א|א|ללא=שם}}}}, וגם בהלכות סנהדרין שב[[משנה תורה]]: "שאם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים ויש להם רשות לדון דיני קנסות ולסמוך חכמים אחרים"{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ד|יא}}}}.
== ראו גם ==
* [[שבעים הזקנים]]
* [[סמיכת זקנים]]
* [[נשיא הסנהדרין]]
* [[קברי הסנהדרין]]
* [[ארבע מיתות בית דין]]
* [[תקנות אושא]]
* [[חידוש הסנהדרין]]
* [[הישיבה הארץ ישראלית]]
* [[הסנהדרין של פריז]]
== לקריאה נוספת ==
* אברהם ביכלר, '''הסנהדרין''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים, [[תשל"ה]]
*{{HebrewBooks|[[יקותיאל יהודה גרינוואלד]]|לתולדות הסנהדרין בישראל|2411|[[ניו יורק]], תש"י}}
* [[שמואל קלמן מירסקי|שמואל ק’ מירסקי]], '''בין שקיעה לזריחה: השתלשלות הסנהדרין לישיבה בירידתה לבבל...''', הוצאת סורא, ירושלים-ניו יורק, [[תשי"א]].
* חיים דב מנטל, '''מחקרים בתולדות הסנהדרין''', [[הוצאת דביר]], תל אביב, [[תשכ"ט]].
* [[ישראל רוזנסון]], '''מסעות עשרה – על נדודי הסנהדרין בארץ ישראל''', מכון ארץ חפץ, ירושלים, [[תשמ"ח]].
* {{קישור כללי|הכותב=מוטי בנמלך|כתובת=http://segulamag.com/articles/הסנהדרין-של-נפוליאון/|כותרת=הסנהדרין של נפוליאון|אתר=[[סגולה (מגזין)|סגולה]], מגזין להיסטוריה}}
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=סנהדרין}}
*[https://tarbutil.cet.ac.il/lexicon/%d7%a1%d7%a0%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9f/ סנהדרין], לקסיקון לתרבות ישראל, [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]
*{{אנצ דעת|313}}
* [https://shvila.co.il/index.html#home/index אתר " שביל הסנהדרין"]
* [http://www.mechon-mamre.org/i/e100.htm הלכות סנהדרין] ב[[משנה תורה]] לרמב"ם
*
* {{מטח|[[שמואל ספראי]]|ההגמוניה של ארץ־ישראל ביחסיה עם התפוצות|14322}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{סנהדרין}}
{{דיני ממונות}}
{{דיני נפשות}}
[[קטגוריה:משפט עברי: סדרי הדין|*]]
[[קטגוריה:מוסדות יהודיים]]
| |||