די צייט – הבדלי גרסאות

בית ההוצאה לאור של "די צייט" קרויקרויה על שם המייסד העיקרי -– "צייטפרלאג[[ההוצאה לאור של די צייט|ההוצאה לאור של "די צייט" על שם גרד בוצריוס]]" {{גר|Zeitverlag}} – ומקום מושבומושבה העיקרי הוא בהמבורג. הואההוצאה לאור שייךשייכת החל מ-[[1996]] ל"[[קבוצת ההוצאה לאור של גיאורגגאורג פון הולצברינק]]", {{אנ|Holtzbrinck Publishing Group}} מ[[שטוטגרט]]. הקבוצה העבירה ב-[[2009]] מחצית מהבעלות ל"[[דיטר פון הולצברינק מדיה]]" {{גר|DvH Medien}}, השייכת לאחד מיורשיו של איל התקשורת גיאורג[[גאורג פון הולצברינק]] {{אנ|Georg von Holtzbrinck}}.

לשבועון יש משרדים ועורכים ב[[פרנקפורט]], ב[[ברלין]], ב[[דרזדן]], ב[[לונדון]], ב[[בריסל]], ב[[פריז]], ב[[מוסקבה]], ב[[איסטנבול]] ווב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], וכתבים זרים קבועים ב[[תל אביב]], ב[[יוהנסבורג]], ב[[ניו יורק]], ב[[ניו דלהי]] ווב[[בייג'ינג]].

ה"די צייט" יוצא לאור כל יום ה' בשבוע והוא ידוע בין השאר במאמרים הארוכים ומלאי הפרטים המופיעים בו ובפורמט הגדול מהמקובל של הדפים שלו. מספר עותקי השבועון הנמכרים מדי שבוע בממוצע עומד על יותר מחצי מיליון, כאשר מספר הקוראים נאמד בכשני מיליון קוראים מדי שבוע בממוצע. בהשוואה, ה"[[דר שפיגל]]", שהוא המתחרה העיקרי של השבועון, מוכר כארבע מאות אלף עותקים בשבוע (הנתונים נכונים לראשית [[2012]]).

השבועון אמנם הופיע וממשיך להופיע בהמבורג, אבל העירייה סירבה להרשות לו, עם הקמתו, להשתמש בסימלהבסמלה ולכן הוא נושא את ה[[לוגו]] של עיריית [[ברמן]] הסמוכה, שהסכימה לכך.