פרידריך וילהלם פון לינדאיינר-וילדאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
אין תקציר עריכה
שורה 8:
|השתייכות=[[קובץ:Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png|22px]] [[צבא הקיסרות הגרמנית]]{{ש}}{{דגל|ורמאכט}} [[לופטוואפה (ורמאכט)|לופטוואפה]]
|תקופת שירות=[[1898]]–[[1919]]{{ש}}[[1937]]–[[1945]]
|דרגה={{דרגה|אוברסט (ורמאכט)|60}} [[דרגות הוורמאכט|אוברסט]] (Oberst)
|עיטורים=[[קובץ:DEU{{דרגה|צלב EKהברזל 1דרגה Klasseראשונה BAR.svg|50px]](1914)}} [[צלב הברזל|צלב הברזל דרגה ראשונה]]{{ש}}[[קובץ:DEU{{דרגה|צלב EKהברזל 2דרגה Klasseשנייה BAR.svg|50px]](1914)}} [[צלב הברזל|צלב הברזל דרגה שנייה]]
|תאריך לידה=[[12 בדצמבר]] [[1880]]
|תאריך פטירה=[[22 במאי]] [[1963]]
שורה 15:
|תפקידים בשירות=מפקד [[סטלאג לופט III|מחנה סטלאג לופט III]]
|פעולות ומבצעים=[[מרד המאג'י מאג'י]]{{ש}}[[מלחמת העולם הראשונה]]{{ש}}[[מלחמת העולם השנייה]]}}
'''פרידריך וילהלם פון לינדאיינר-וילדאו''' (ב[[גרמנית]]: '''Friedrich Wilhelm von Lindeiner-Wildau''';{{כ}} נולד ב-[[12 בדצמבר]] [[1880]] ב[[קלודצקו|גלאץ]], [[הקיסרות הגרמנית]] (כיום ב[[פולין]]) - מת ב-[[22 במאי]] [[1963]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה המערבית]]) היה אוברסט ב[[לופטוואפה (ורמאכט)|לופטוואפה]] שבזמן [[מלחמת העולם השנייה]] פיקד על "[[סטלאג לופט III|מחנה סטלאג לופט III]]". התפרסם כמפקד צודק שהתייחס אל שבוייו בהגינות.
 
==ביוגרפיה==
לינדאיינר-וילדאו, נולד בעיר גלאץ שב[[הקיסרות הגרמנית|קיסרות הגרמנית]], כיום שם העיר [[קלודצקו]], והיא נמצאת בתחומי [[פולין]] המודרנית. הוא התגיס ל[[צבא הקיסרות הגרמנית]] בשנת [[1898]], ובשנת [[1902]] הועבר ל[[מזרח אפריקה הגרמנית]] שם שרת ב[[שוצטרופה]] המקומי. הוא היה שלישו של המושל [[גוסטב אדולף פון גצן]] ולחם במסגרת [[מרד המאג'י מאג'י]]. על גבורתו במהלך הקרבות, הוענק לו אות "מסדר הכתר". ב[[יולי]] [[1908]] הוא עזב את השוצטרופה וחזר לשרת בגרמניה. הוא הועלה לדרגת [[אובר-לויטננט]].
 
ב[[יולי]] [[1912]], הועלה לדרגת [[האופטמן]], וניתן לו לפקד על [[רגימנט]]. הוא לקח חלק בקרבות [[מלחמת העולם הראשונה]], ואף נפצע במהלך [[קרב איפר הראשון]] ב[[נובמבר]] [[1914]]. הוא אושפז בבית חולים, והחלים רק ב[[אפריל]] [[1915]]. הוא נפצע עוד פעמיים באותה שנה. ב[[יולי]] [[1918]], הועלה לדרגת מאיור[[מיור (גרמניה)|מיור]], עם כניעת גרמניה בתום המלחמה, היא ממונה על איסוף יחידות גרמניות מהגבול הצרפתי-גרמני. הוא פרש משירות צבאי, נישא, וקיבל אישור לשמור את המדים שלו. בשנת [[1937]] הצטרף ל[[לופטוואפה (ורמאכט)|לופטוואפה]], ושימש כאחד מיועציו האישיים של [[הרמן גרינג]]. הוא מונה כמפקד "[[סטלאג לופט III|מחנה סטלאג לופט III]]", מחנה מעצר שהקים הלופטוואפה עבור קצינים בריטיים. הוא נודע כמפקד הוגן שכיבד את דיני המלחמה, וזכה להערכת שבוייו. למרות זאת ב-[[24 במרץ]] [[1944]], עשרות אסירים בהנהגת [[רוג'ר בושל]], ברחו מהמחנה דרך מנהרה שחפרו, מאורע שתואר בסרט "[[הבריחה הגדולה (סרט)|הבריחה הגדולה]]". מרבית הבורחים נלכדו והוצאו להורג, אולם המאורע גרם לכך שסר חינו של לינדאיינר-וילדאו בעיני המטכ"ל הגרמני, והוא הוחלף ב[[אריך קורדס]]. הוא היה אמור לעמוד למשפט, אולם העמיד פנים של חולה נפש וכך ניצל.
 
הוא נכנע לכוחות הבריטיים בשנת [[1945]], ונכלא בבית כלא שזכה לשם "כלוב לונדון". הוא שוחרר בעקבות עדויות של אסירים על היחס הטוב שזכו לו ממנו, ועל כן שוחרר. הוא חי ב[[פרנקפורט]] עד מותו בשנת [[1963]] בגיל 82.