דמי חסות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ShlomoV (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
ככל פעילות עסקית ב[[העולם התחתון|עולם התחתון]], מבוצעות גם העסקאות הללו תחת מעטה איומים גלוי או סמוי כדי להבטיח את תשלום הסכומים המלאים ובזמן.
 
בישראל, במרבית המקרים גביית דמי החסות מתבצעת דרך עסק מורשה כגון חברות שמירה, באופן חוקי לכאורה, ואינן מדווחות כלל למשטרה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/b1d0402f-d0b9-e511-80d0-00155d0acb9e/2_b1d0402f-d0b9-e511-80d0-00155d0acb9e_11_9218.pdf|הכותב=מרכז המידע והמחקר של הכנסת|כותרת=פשיעה חקלאית בישראל - נתונים ופעולות למיגורה|אתר=|תאריך=יוני 2016}}</ref>.
 
באוקטובר 2015, סיפור של גביית דמי חסות הגיע עד ל[[בית הדין לעבודה]]. מושב [[ארגמן (מושב)|ארגמן]] סבל רבות מגניבות וחבלות בשדותיו. המושב החליט לפנות לאיש שנראה כחזק באזור, והציע לו דמי חסות תמורת שמירת השדות, מאחרים וגם מעצמו. האיש הסכים, והמושב שילם לו 5000 ש"ח בחודש. כעבור שלוש שנים בוצעה גניבה בשדות. המושב ראה באיש את האשם, והוא אף נעצר, אך שוחרר מחוסר ראיות. האיש פנה לבית הדין לעבודה בטענה שהמושב פיטר אותו מ"משרתו". בית הדין קבע שהוא אכן הועסק בידי המושב, ופסק לו דמי פיטורים, דמי הבראה, ופדיון חופשות{{הערה|[http://en.calameo.com/read/001660802dd668e10b685 "שופטים ושוטרים"], יאיר שפירא, [[בשבע]] 15.10.15}}.