אנטון דניקין – הבדלי גרסאות

דניקין נולד בעיר [[ולוצלוק|ולוֹצלַוֵק]] שליד [[ורשה]] לאב [[רוסי]] ואם [[פולין|פולנייה]]. אביו היה קצין צבא בדימוס, אמו הייתה [[עקרת בית]]. לאחרמשפחת סיוםדניקין גימנסיהחיו התקבלקרוב לביתמאוד ספרלרף לקצינים ב[[קייב]]העוני, וסייםכשהפנסיה אתהקטנה לימודיושל שםרב בשנתסרן [[1892]],בדימוס ובשניםהייתה [[1895]]–[[1899]]כמקור למדההכנסה באקדמיההיחיד צבאיתשלהם, וכספם החמיר לאחר מותו של המטהאביו בשנת הכללי1885. אנטון דניקין החל אז בשיעורי הכשרה לחברי בית הספר הצעירים לפרנס את ניסיונוהמשפחה. הקרביבשנת הראשון1890 רכשנרשם במהלךדניקין [[מלחמתלבית רוסיה–יפן]]הספר בקייב ג'ונקר, בהקולג שימש'צבאי כקציןממנו מטהסיים שלאת דיוויזייתלימודיו בשנת 1892. דניקין בן העשרים הצטרף לחטיבת ארטילריה, בה שימש חילשלוש רגליםשנים.

בנובוצ'רקסק השתתף דניקין בהקמת כוח צבאי אנטי-בולשביקי (הצבא הלבן). בצבא שהוקם (אשר כונה [[צבא המתנדבים]]) פיקד דניקין על דיוויזיה מס' 1. מפקד צבא המתנדבים היה גנרל [[לאוור קורנילוב]]. באפריל [[1918]] נהרג קורנילוב בקרב ואנטון דניקין נטל את הפיקוד. בשנת [[1919]] פיקד דניקין על כל הכוחות ה"לבנים" בדרום רוסיה, שליטתם הייתה על רוב הים הכספי ובחשיבות מיוחדת מיצרי הנפט של ערים [[באקו|כבאקו]] בעוד הם גם שלטו על כל [[עבר הקווקז]]. צבאו, אשר נקרא "הכוחות המזוינים של דרום רוסיה", החל להתקדם בקצב מאיים לכוון [[מוסקבה]] ובקיץ [[1919]] אף איים לכבוש אותה. אולם, התקדמותו נעצרה באוקטובר 1919 לאחר שנוצח בקרב ליד עיר [[אוריול]], 400 ק"מ מדרום למוסקבה. מאז הוא נהדף מהשטחים שכבש פעם אחר פעם עד שהגיע ל[[חצי האי קרים]] במרץ [[1920]].

===משטרו, המנהיג העליון של רוסיה===

באזורים שכבשו כוחותיו של דניקין, הוא שלט למעשה כדיקטטור יחיד (ועל כך כונה על ידי פקודיו "צאר אנטון"). לאחר צעדת הקרח הסיבירית הגדולה והוצאתו להורג של אלכסנדר קולצ'ק דניקין הפך דה פקטו למנהיג העליון של רוסיה תחת הצבא הלבן. בהיותו תומך של [[מונרכיה חוקתית]] הוא הקים "מועצה מיוחדת", מעין גוף מבצע ומחוקק יחד אשר אמור היה לנהל את האזורים שנשלטו על ידי הצבא הלבן. תחת שלטונו של דניקין גם היו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]]. במחקר שנערך ב-[[1951]] (Nahum Gergel) נראה כי תחת שלטונו של דניקין היו 887 פוגרומים, 17% מהם בוצעו על ידי [[הצבא הלבן]] שעליו פיקד.