עינויים – הבדלי גרסאות

 

===העת החדשה===

 

{{ציטוט|תוכן=דוכס בראונשווייג בגרמניה הזדעזע משיטותיהם של האינקוויזטורים בדוכסות שלו, וביקש משני מלומדים ישועים נודעים לפקח על החקירות. לאחר בדיקה מפורטת אמרו הישועים לדוכס: "האינקוויזיטורים עושים את חובתם. הם אוסרים רק אנשים שנחשדו בווידוי של מכשפות אחרות."

"מה עוד את יודעת עליהם?" דרש הדוכס.

"כמה מכשפות ילדו ילדים שלהם. אשה אחת ילדה להם שמונה ילדים. לילדים יש ראשי קרפדות ורגלי עכבישים."

 

העינויים באנגליה בוטלו סביב שנת 1640. במהלך המאה ה-17 השימוש בעינויים תחת מעטה חוקי הצטמצם ברחבי אירופה. באותה תקופה אנשי רוח ואנשי ציבור החלו להביע בפומבי את התנגדותם לשימוש בעינויים. [[צ'זארה בקאריה]], ג'ואן גריף והפילוסוף הידוע [[וולטר]] הן דוגמאות לאנשים שמחו באופן נחרץ נגד השימוש בשיטות ענישה אכזריות. בסוף [[המאה ה-18]] ותחילת המאה ה-19 השימוש בעינויים החל בהדרגה לאבד את התוקף החוקי שלו ברחבי אירופה. [[שוודיה]] ו[[פרוסיה]] היו המדינות האירופאיות הראשונות אשר הוציאו את העינויים מחוץ לחוק בשנים 1722 ו-1752 בהתאמה. [[דנמרק]] ביטלה את העינויים בשנת 1770, [[רוסיה]] ב-1774, [[אוסטריה]] ב-1776, [[צרפת]] ב-1780 ו[[הולנד]] ב-1798. [[שווייץ]] הוציאה את העינויים מחוץ לחוק במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19.

*[[עינוי סיני]]

*[[העינוי הלבן]]

*[[בג"ץ העינויים]]

*[[האיסור על עינויים במשפט הבינלאומי|האיסור על עינויים במשפט הבין לאומי]]