זנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאלימות במשפחה |
מ שריפה-שרפה (דרך WP:JWB) |
||
שורה 26:
על פי המסופר בתנ"ך, ב[[תקופת האבות]] זונות היו יושבות בצדי דרכים{{הערה|1=({{תנ"ך|בראשית|לח|טו}})}}.
המקרא אוסר על אב להוריד את בתו לזנות. "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה." ({{תנ"ך|ויקרא|יט|כט}}). העונש על בת כהן שהחלה לזנות היה
סיפור ידוע על זונה בתקופת התנ"ך, היה על [[רחב הזונה]], שסייעה ל[[יהושע בן נון]] לכבוש את עיר החומה [[יריחו]]{{הערה|1={{תנ"ך|יהושע|ב|א}}}}. אף כי ניתנו פירושים אחרים מדרך הפשט, חז"ל סברו שמדובר בזונה ממש{{הערה|1=אחדים מהפרשנים כמו [[רש"י]] ו[[רד"ק]] ו[[מצודת ציון]] הלכו בעקבות [[תרגום יונתן]] "פונדיקתא", שרחב נקראה זונה על שם מקצועה - מוכרת מיני מזונות. וישנם עוד פירושים שונים על פי אגדות חז"ל ב{{בבלי|מגילה|טו|א|ללא=שם}}}}. על [[יפתח הגלעדי]] כתוב שהוא היה בן אישה זונה{{הערה|1={{תנ"ך|שופטים|יא|א}}}}, ו[[הושע הנביא]] מצטווה על ידי ה' לקחת אשת זנונים ולהוליד ממנה ילדים, כדי להמחיש את היחסים שיהיו בין הקב"ה לישראל{{הערה|1={{תנ"ך|הושע|א|ב}}}}. גם שאר נביאי ישראל כמו [[ישעיהו]] ו[[ירמיהו]] משתמשים בדימוי זה. [[יחזקאל]] אף מפליג ואומר שבניגוד לזונות שמקבלות אתנן, ישראל נמשלים לפרוצה המשחדת את לקוחותיה ונותנת להם אתנן{{הערה|1={{ציטוטון|לְכָל-זֹנוֹת, יִתְּנוּ-נֵדֶה; וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת-נְדָנַיִךְ, לְכָל-מְאַהֲבַיִךְ, וַתִּשְׁחֳדִי אוֹתָם לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב, בְּתַזְנוּתָיִךְ|{{תנ"ך|יחזקאל|טז|לג|לה}}}}}}.
| |||