זנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאלימות במשפחה
מ שריפה-שרפה (דרך WP:JWB)
שורה 26:
על פי המסופר בתנ"ך, ב[[תקופת האבות]] זונות היו יושבות בצדי דרכים{{הערה|1=({{תנ"ך|בראשית|לח|טו}})}}.
 
המקרא אוסר על אב להוריד את בתו לזנות. "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה." ({{תנ"ך|ויקרא|יט|כט}}). העונש על בת כהן שהחלה לזנות היה שריפהשרפה באש, כאשר המקרא מנמק שהיא מחללת את אביה. "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת - אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף"({{תנ"ך|ויקרא|כא|ט}}). בהמשך למגמה זו, בין הנשים שהיו אסורות בחיתון עם ה[[כהן]] הייתה הזונה, לצד החללה והגרושה{{הערה|1=({{תנ"ך|ויקרא|כא|ז}})}}. בסיפור [[תמר (אשת ער)|תמר אשת ער]], [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] הולך לזונה, ואף מפקיד בידה את סממני מעמדו כעירבון לתשלום. כאשר מתברר שכלתו הרתה לזנונים, הוא מצווה לשורפה, אך כשהיא מגלה שהרתה ממנו, לאחר שלא עמד בהתחייבותו להשיא לה את בנו, הוא חוזר בו.
 
סיפור ידוע על זונה בתקופת התנ"ך, היה על [[רחב הזונה]], שסייעה ל[[יהושע בן נון]] לכבוש את עיר החומה [[יריחו]]{{הערה|1={{תנ"ך|יהושע|ב|א}}}}. אף כי ניתנו פירושים אחרים מדרך הפשט, חז"ל סברו שמדובר בזונה ממש{{הערה|1=אחדים מהפרשנים כמו [[רש"י]] ו[[רד"ק]] ו[[מצודת ציון]] הלכו בעקבות [[תרגום יונתן]] "פונדיקתא", שרחב נקראה זונה על שם מקצועה - מוכרת מיני מזונות. וישנם עוד פירושים שונים על פי אגדות חז"ל ב{{בבלי|מגילה|טו|א|ללא=שם}}}}. על [[יפתח הגלעדי]] כתוב שהוא היה בן אישה זונה{{הערה|1={{תנ"ך|שופטים|יא|א}}}}, ו[[הושע הנביא]] מצטווה על ידי ה' לקחת אשת זנונים ולהוליד ממנה ילדים, כדי להמחיש את היחסים שיהיו בין הקב"ה לישראל{{הערה|1={{תנ"ך|הושע|א|ב}}}}. גם שאר נביאי ישראל כמו [[ישעיהו]] ו[[ירמיהו]] משתמשים בדימוי זה. [[יחזקאל]] אף מפליג ואומר שבניגוד לזונות שמקבלות אתנן, ישראל נמשלים לפרוצה המשחדת את לקוחותיה ונותנת להם אתנן{{הערה|1={{ציטוטון|לְכָל-זֹנוֹת, יִתְּנוּ-נֵדֶה; וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת-נְדָנַיִךְ, לְכָל-מְאַהֲבַיִךְ, וַתִּשְׁחֳדִי אוֹתָם לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב, בְּתַזְנוּתָיִךְ|{{תנ"ך|יחזקאל|טז|לג|לה}}}}}}.