נמל התעופה בן-גוריון – הבדלי גרסאות

בניין טרמינל 1 תוכנן במקור על ידי אגף התכנון של שלטונות [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]] בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30 של המאה ה־20]]. סגנון הבנייה המקורי של הבניין אופיין [[הסגנון הבינלאומי|בסגנון הבינלאומי]], והורכב ממבנה קובייתי מטויח בטיח לבן ונקי, ומעליו ניצב מגדל פיקוח מעוגל. עם הקמת המדינה הורחב המבנה, ובשנות ה־50 נבלע לחלוטין במערך אגפים חדש שלא השאיר זכר למבנה המקורי. בשנת 1961 שופץ הטרמינל לקראת הכניסה לעידן הסילון{{הערה|{{מעריב|גיל קיסרי|צוואר הבקבוק נסתם בלוד|1961/08/24|00302}}}}. בעקבות שריפהשרפה בטרמינל באוקטובר 1968{{הערה|{{דבר||אולם־הכניסה בנמל התעופה לוד הופעל מחדש; מונתה ועדת חקירה|1968/10/27|00800}}}} תוכנן הטרמינל מחדש. על פי התוכנית החדשה תוכננה קומה שנייה לאולם לנוסעים יוצאים, דיוטי פרי ומסעדות, וקומה שלישית למרפסת תצפית מקורה{{הערה|{{דבר||לקראת שנות השבעים|1969/04/18|01201}}}}.