אבק שרפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אבק שריפה נטול עשן ==> אבק שרפה נטול עשן
מ שריפה-שרפה (דרך WP:JWB)
שורה 5:
כבר ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] השתמשו הסינים ב[[רומח אש]] עבור מטרות צבאיות. ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] גילו גם ה[[אירופה|אירופים]] את הפוטנציאל ההרסני הגלום באבקה והשתמשו בה למטרות צבאיות, [[תותח]]ים ו[[רובה|רובים]]. המקור להגעת הטכנולוגיה לאירופה ול[[ארצות ערב]] הוא ככל הנראה ב[[האימפריה המונגולית|אימפריה המונגולית]], ששיא פריחתה היה באמצע המאה ה-13, ושטחה כלל חלקים מאירופה ומ[[המזרח התיכון]].
 
ישנם סוגים שונים ומגוונים של אבקות שריפהשרפה. במשפחה זו נכללים חומרים דליקים המשחררים בעת בעירתם אור, חום וגזים.
 
==אבק שרפה שחור==
 
אבק השרפה השחור (אבש"ש) הוא הראשון מבין הסוגים השונים של אבקות השריפההשרפה. עד לאמצע [[המאה ה-19]] השתמשו באבק השרפה למטרות שעשוע ([[זיקוקין די-נור]]) ולמטרות צבאיות. במחצית השנייה של המאה ה-19 הופסק השימוש הצבאי באבק השרפה השחור ובמקומו הגיע האבש"ר (אבק שרפה נטול עשן). כיום משמש אבק השרפה השחור בעיקר בתחום ה[[פירוטכניקה]].
 
אבק השרפה השחור מכיל [[גופרית]], אבקת [[פחם]] (התורמת את ה[[פחמן]] לתהליך ה[[בעירה]]) ו[[אשלגן חנקתי]] המשמש כ[[מחמצן]] של ה[[תערובת]].
 
באופן פשטני, ניתן לנסח את תגובת השריפההשרפה כך:
<div style="text-align: left; direction: ltr; margin-left: 1em;">
 
שורה 32:
התקן הנפוץ ביותר בקרב יצרני חומרים פירוטכניים מכיל 75% אשלגן חנקתי, 15% אבקת פחם ו-10% גופרית. סוג הפחם הטוב ביותר הוא פחם שיוצר מעץ [[ערבה (צמח)|ערבה]], אך ניתן גם לעשות שימוש בפחם [[אורן]], [[אלון]], [[צפצפה (עץ)|צפצפה]], [[שזיף]] או [[אדר (עץ)|אדר]].
 
איכות אבקת השריפההשרפה נמדדת על פי מהירות שריפתה, זו תלויה בסוג הפחם וגודל גרגירי האבקה.
 
גודל גרגירי האבקה הוא גורם חשוב מאוד במהירות השריפההשרפה. בין הגרגירים ישנם מרווחי אוויר שבהם הגזים יכולים לעבור ולהצית עוד מהתערובת בצורה מהירה יותר.
 
==אבק שרפה נטול עשן==
שורה 43:
==השפעה היסטורית==
{{לשכתב|פסקה=כן|נושא=מדינות אסיה}}
השימוש באבקת שריפהשרפה ברובים ותותחים לצורך מלחמתי הגיע לאירופה ולמזרח התיכון כפי הנראה על ידי המונגולים במסעות הכיבוש שלהם. למשך תקופה קצרה היו אלו בידי הנוצרים בלבד, וכך הייתה ידם על העליונה בכיבושים שונים מול המוסלמים{{הערה|כך שרדה העיר [[ביזנטיון]] את המתקפה הערבית על חומותיה}} ובייחוד מול אנשי "הארצות החדשות" ביבשות אפריקה, [[אמריקה הצפונית]] המרכזית והדרומית באוסטרליה ובאיי [[האוקיינוס השקט]]{{הערה|כך למשל נכבשה ממלכת ה[[אינקה]] במקסיקו}}.
 
===ייצור===
במאה ה-16 אחד ממקורות אבק השרפה היה [[גואנו]] - צואת עטלפים. אוניות של המעצמות יצאו לאיים (בעיקר באזור דרום מזרח הודו) והביאו את החומר היבש לאירופה. במהלך המסע חלו רבים מאנשי האניות במחלות זיהומיות עקב המגע עם פרש הציפורים{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=7n6Cg9znFrUC&printsec=frontcover&dq=gunpowder+explosives+and+the+state&source=bl&ots=_EWYpxP44I&sig=J2CdECl-VW4z7lqMQqCOfOGLXpI&hl=iw&ei=33NFTfqfL4uDhQe-1JmbAg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CC0Q6AEwAg הספר אבקת שריפהשרפה חמרי נפץ והמדינה] המתאר את התפתחות המדינות והטכנולוגיה סביב כוח ההרג של חומרי הנפץ}}.
 
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] ייצרו אבקת שריפהשרפה מ[[אצטון]] טבעי. ד"ר [[חיים ויצמן]], כימאי נודע באותם ימים, המציא שיטה לייצור אצטון בתהליך [[ביוטכנולוגיה|ביוטכנולוגי]], כך שהבריטים ובני בריתם יכלו להילחם ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]], בגרמנים וב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]].
 
===אחסנה===
שורה 63:
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://monkeytree.org/silkroad/gunpowder/china3.html השימוש באבק שרפה בסין ]
* {{דוידסון|ד"ר אבי סאייג|הכימיה של אבק השרפה השחור|sciencelab/הכימיה-של-אבק-השריפההשרפה-השחור|26 בדצמבר 2018}}
 
==הערות שוליים==