תדמית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין בינויקי לאנגלית |
מ בוט החלפות: לעתים; |
||
שורה 1:
{{עריכה|סיבה=ניסוח לא אנציקלופדי}}
'''תדמית''' היא דימוי (בלועזית: אימג' - Image), דמות אדם או ארגון המצטיירת בעיני אחר, או הרושם שאדם עושה על המתבונן בו. הדימוי במהותו הוא [[אינסטינקט]], והרושם שאחרים מקבלים הוא בגין כל מיני סימנים חיצונים שהאדם מקרין: [[לבוש]], [[דיבור]], [[שפת גוף]] וכדומה. התדמית יכולה להיות זהה לדמות אותה היא משקפת, אך בימינו
==התדמית ומעורבותה בחיינו==
בני האדם הורגלו לסממנים חיצונים כדי לקטלג כל אחד ואחד על פי אמונתו, עיסוקו ודרך חייו. כך גם הורגלנו לקטלג מוצרים, חברות, קבוצות חברתיות, וכל תופעה אליה אנחנו מתוודעים - על פי קריטריונים הקשורים לנורמות וערכים חברתיים. כיוון שהרגל זה הפך לטבע אנושי, מהווה התדמית חלק מהאישיות של רבים מאיתנו, ואנו נוקטים בפעולות שונות לסייע לעיצובה. כך למשל, אשה [[איפור|מתאפרת]] כדי להוסיף עוד מימד לדמותה, גבר מתגלח או מגדל זקן כדי לשוות לעצמו מראה מסוים, איש עסקים ירהט את משרדו באופן שיצור רושם מסוים על לקוחותיו. טיפוח תדמית אישית על ידי האדם עצמו לא נתפסת בהכרח על ידי הצופה מהצד ויש והיא מקבלת פרשנות אחרת.
עניני תדמית נשזרים כמעט בכל תחומי החיים. הקידמה בעידן המודרני מספקת אפשרויות רבות לשנותה ולעצבה בשלל דרכים, ובשנים האחרונות היא מושכת יותר ויותר בעלי מקצוע המתמחים בכך.
שורה 28:
==התדמית וה[[תקשורת]]==
אמצעי התקשורת ההמוניים, משמשים כלי חשוב ביצירת תדמיות. האופן שבו התקשורת מסקרת אירועים ואישים, נתון במידה רבה להשפעות חיצוניות, ואלו נעשות
מאחר ואמצעי תקשורת נתונים להשפעות של קבוצות מצומצמות, הן לא תמיד מבטאות דעה נרחבת של הציבור. זו נבחנת טוב יותר באמצעות בדיקה של דעת הקהל.
שורה 39:
התרבות היהודית עוסקת בעניני תדמית, הן ברמה הלאומית והן ברמת הפרט. התפיסה הבולטת היא השמירה על תדמית נקיה של היחיד והכלל. גישה זו מתבטאת בביטוי המביע חשש מפני רושם העלול להצטייר בעיני עמים אחרים: "מה יאמרו הגויים". גם הביטוי "מראית עין" מביע התייחסות לעניני תדמית ולצורך להראות [[נקיון כפיים]]. תדמיתו החיצונית של האדם ומידותיו האישיות באות לידי ביטוי בולט במימרה מפורסמת מ[[פרקי אבות]]: "אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו" או בדברי [[שלמה המלך]]: "טוב שם טוב משמן טוב".
ההיסטוריה היהודית כוללת פרקים רבים הנוגעים לתדמית המיוחסת לעם היהודי, תדמית אשר בדרך כלל הביאה עליו צרות צרורות: [[המן]] בן המדתא המוזכר ב[[מגילת אסתר]] התלונן על היהודים אשר אינם מתחשבים בגויים ומסיבה זו ביקש להשמידם. דימוי שלילי הביא במשך השנים להתפתחותן של [[עלילת דם|עלילות דם]] הקשורות בהנחות תדמיתיות אודות יהודים ובעקבותיהן ל[[פוגרום|פוגרומים]]. השפעת הדימויים הללו מוצאת את ביטויה ב[[אמנות]] – היהודי מופיע בציורים שונים במראה מסוים, ובספרים ובמחזות הוא
התהליכים הציוניים שהביאו להקמת המדינה, לא נתנו משקל רב לתדמית ורבים ממנהיגי היישוב בחרו להתעלם ממנה לחלוטין, כפי שמתבטא באימרה המיוחסת ל[[דוד בן גוריון]]: "לא חשוב מה יאמרו הגויים חשוב מה יעשו היהודים".
|