מסדר קלרה הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, החלפות (אידיאל, שוויונ, הימנעות)
הסרת קישורים עודפים, החלפה (מאוד)
שורה 1:
[[קובץ:SDamiano-Clara og søstre.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[פרסקו]] של [[קלרה מאסיזי]] והאחיות הראשונות במסדר. מן ה[[קתדרלה]] של [[אסיזי]]]]
[[קובץ:Poor Clares sister.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הלבוש היומיומי של הנזירות, מזכיר מאדמאוד את הדגם הפרנציסקני: גלימה חומה, קשורה בחבל לבן ובו שלושה קשרים, סנדלים פשוטים, שביס שחור וצווארון לבן]]
'''מסדר קלרה הקדושה''' (ב[[לטינית]]: '''Ordo sanctae Clarae''') נקרא גם '''מסדר האחיות הקלריסיות''', '''מסדר הקלריסיות העניות''', '''המסדר ה[[פרנציסקנים|פרנציסקני]] של קלרה הקדושה''' או ה'''מינוריטיות''' (הקטנות; Minoresses) הוא מסדר [[נזירה|נזירות]] של [[הכנסייה הקתולית]], הקרוי על שמה של [[קלרה מאסיזי]] (אחותו של [[פרנציסקוס מאסיזי]], מייסד [[המסדר הפרנציסקני]]) שייסדה אותו בשנת [[1212]]. היה זה מסדר הנשים הראשון שהשתייך ל[[תקנון נזורה|תקנון]] הפרנציסקני והמסדר הפרנציסקני השני. מאפייניו הבולטים של המסדר הם הקפדה על עוני וצניעות בכל ההיבטים (מלבוש ומזון של האחיות ועד לבנייה ולריהוט של המנזרים), הימנעות מאכילת בשר ושתיקה לאורך רוב שעות היום (כולל ובפרט בשעת הסעודות).
 
שורה 8:
רעיון הנזירות החמורה בקרב נשים (רובן משכילות ובנות המעמד הגבוה) התפשט ברחבי צפון איטליה ו[[הרפובליקה של ונציה]], במקביל לרעיון הפרנציסקני בקרב הגברים. אגנס, אחותה של קלרה, הפיצה את הבשורה בהצלחה ניכרת ב[[ספרד]] ומשם הוא עבר ל[[צרפת]] ול[[בלגיה]]. ב-[[1229]] נוסד מסדר קלריסיות ב[[ריימס]]. מרגו מ[[פרובאנס]], רעייתו של [[לואי התשיעי, מלך צרפת]] הקימה מנזר קלריסי ב[[פריז]], אליו פרשה ובו נפטרה. גם [[ז'אן הראשונה, מלכת נווארה]] ייסדה מנזר קלריסי. ב-[[1286]] נוסד מסדר קלריסי ראשון ב[[בריטניה]], בעיר [[ניוקאסל]], שם הן נודעו בשם "מינורטס". ליד [[מצודת לונדון]] קיים רחוב בשם Minories, המאזכר מנזר קלריסי ששכן במקום, בגבול [[הסיטי של לונדון]]. מול העיר [[גאלוויי]] שב[[אירלנד]] נוסד מנזר מינוריטי על גבי אי (Nuns' Island). מנזר קלריסי הוקם גם בשטחי [[ממלכת ירושלים]] הצלבנית ב[[עכו]]. הוא חרב בשנת [[1291]] עם נפילתה של העיר לידי [[ארץ ישראל בתקופה הממלוכית|הממלוכים]].
 
ה[[קרדינל]] [[גרגוריוס התשיעי|הוגלינו די קונטי]], [[בישוף]] [[אוסטיה (עיר)|אוסטיה]] (לימים האפיפיור [[גרגוריוס התשיעי]]) מונה על ידי ה[[וותיקן]] לפקח על המנזרים החדשים ולגבש [[תקנון נזורה]]. בעוד חלק ממנזרי הנשים החדשים אימצו את התקנון, שהתיר את אחזקת ממונן של הנזירות על ידי [[חברה לנאמנות|נאמנות]] בחסות האפיפיור, קלרה עצמה דחתה אותו. תקנון זה תוקן בשנת [[1263]] על ידי [[אורבנוס הרביעי]], כך שממונן של המצטרפות ישמש את המנזר כמקור הכנסה וינוהל בדרך שוויונית. התקנון אומץ תחילה על ידי מנזרי [[פרוג'ה]] ו[[סיינה]] ומשמש כתקנון המחייב של הזרם המרכזי של מסדר קלרה הקדושה (O.S.C) או "הקלריסיות האורבניות".
 
קלרה עצמה סברה שהתקנון של הוגלינו אינו עולה בקנה אחד עם אידיאל העוני המושלם (שרק הוא מזכה את המאמינה בכניסה לגן העדן). בשנת [[1253]] השיגה מן האפיפיור [[אינוקנטיוס הרביעי]] את הבולה אפיפיורית ''Solet annuere'', שזיכתה את המסדר שהקימה בסן דומינגו במעמד עצמאי ומאושר של נזירות-קבצניות. מעט התאגדויות של נזירות אימצו לעצמן את התקנון המחמיר של קלרה וזרם זה נקרא "הקלריסיות העניות" (P.C).