הבדלים בין גרסאות בדף "רצח הלורד מוין"

נוספו 85 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
←‏ההתנקשות: תקלדה, הוספת מקור
(←‏ההתנקשות: הרחבה, הוספת מקור)
מ (←‏ההתנקשות: תקלדה, הוספת מקור)
הלורד מוין, מונה לתפקיד סגן מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ב-1942, במסגרת תפקידו פעל לקידום הרעיון של הקמת [[קונפדרציה]] עצמאית של "המדינות הערביות הצפוניות", [[סוריה]] ו[[לבנון]], כולל [[עבר הירדן]] ו[[פלשתינה (א"י)]]. במסגרתה יכלו יהודים להתיישב בכל השטח, אך לא להקים מדינה עצמאית. מוין ניסה לאזן בין הרצון לאפשר המשך העלייה היהודית, בעיקר על רקע הרדיפות באירופה, עם ההתנגדות הערבית להקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. בנאום בפרלמנט הבריטי, באוגוסט 1942, הסביר:
 
{{ציטוט|...אולם אף בשאיפתם להיאחז שוב במולדת העם היהודי שלפני התקופה הנוצרית, מצטיינים הציונים באופק צר. הרי ארץ־ישראל אינה אלא חלק קטן מסוריה הקדומה. אולם סוריה,לבנון ועבר־הירדן לא תוכלנה, אילו גם רצו, להכיל יהודים רבים לתועלת הדדית מבחינה פיסית ומבחינת החשש לעצמאותם הפוליטית. לו רק אפשר היה לסלק את הפחד מפני השתלטות יהודית, היו מדינות אלה שמחות ודאי לקבל את פני העולים היהודים‭ ,‬הידועים בחריצותם, בשכלם ובהונם. עד כמה שידוע לי, לא נחקרו עד כה האפשרויות הללו, ולכן עלינו לא להמתין עד סוף המלחמה ולחקור מהי מידת הקליטה שעולים יהודים יכולים למצוא באזורים הסמוכים לצפונה של ארץ־ישראל‬, כלומר: בתוך הגבולות העתיקים של סוריה. תקוותי שהממשלה תתייחס ברצינות לאפשרות של משא ומתן עם המדינות השכנות של המזרח בדבר יישוב היהודים. ברור וגלוי, כי החשש מפני השתלטות היהודים יתמעט במידה שאפשר יהיה לפזרם על פני שטח נרחב יותר ולחלקם בין ממשלות שונות. פדרציה של המדינות הערביות הצפוניות יכולה לסייע בהשגת הפתרון...}}{{הערה|{{הצופה||נאום לורד מוין|1942/08/14|00600}}}}
 
שני המתנקשים, חכים ובית צורי, שהו בקהיר שבועות אחדים בעת שהתכוננו להתנקשות, בהם עקבו אחר שגרת יומו של מוין ותכננו את המבצע. ב-6 בנובמבר 1944 ארבו השנים למכוניתו של מוין בסמוך לביתו. כשהגיעה המכונית, פתח אליהו חכים את דלתה, ירה 3 יריות בלורד מוין והרגו, וירה גם בשומרו.{{הערה|{{הארץ1||נרצח הלורד מוין בקהיר|1944/11/07|00104}}}}
 
הם נמלטו ממקום ההתנקשות באופניים, בדרכם אל השוק העירוני הומה האדם. שוטר זיהה אותם והצליח לירות באליהו בית צורי. אליהו חכים חזר לעזור לחברו וכך נתפסו שניהם על ידי המצרים.