אנה זגרס – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור לתאונת דרכים
מ (איתור קישורים ידניים וכפולים בתבנית:אתר רשמי ומחיקתם (תג))
מ (הוספת קישור לתאונת דרכים)
בגלותה הכפוייה בפריז השתתפה בכתבי עת של גולים גרמנים, והייתה בין עורכי כתב העת Neue Deutsche Blätter. בשנת 1935 הייתה בין מקימי ארגון ההגנה של סופרים גרמנים בפריז. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] וכיבוש פריז בידי הגרמנים נעצר בעלה בדרום צרפת. זגרס וילדיה הצליחו לחמוק מן העיר הכבושה אל דרום צרפת, שבו שלט [[אנרי פיליפ פטן|פטן]]. ב[[מרסיי]] השתדלה למען שחרור בעלה ובדקה אפשרויות ליציאה מצרפת. תקופה זו בחייה סיפקה את הרקע לרומאן "טרנזיט" שראה אור בשנת 1944.
 
במרץ [[1941]] הצליחו זגרס ומשפחתה לעקור מ[[מרסיי]] ל[[מקסיקו סיטי]] דרך [[מרטיניק]], [[ניו יורק]] ו[[וראקרוס]]. בעלה, שאימץ בינתיים את השם הגרמני יוהאן-לורנץ שמידט, מצא עבודה באוניברסיטאות בעיר. זגרס הקימה את "מועדון [[היינריך היינה]]" האנטי-[[פשיזם|פשיסטי]] ועמדה בראשו. היא הייתה בין מייסדי [[הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית]] וערכה את בטאונו. בשנת 1942 ראה אור הרומן הנודע ביותר שלה, "[[הצלב השביעי (ספר)|הצלב השביעי]]". ביוני 1943 נפצעה קשה בתאונתב[[תאונת דרכים]], שחייבה את אשפוזה הממושך. בשנת 1944 הסריט [[פרד זינמן]] את ספרה "הצלב השביעי" והצלחת הסרט הקנתה לה פרסום עולמי.
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-P1202-316, Anna Seghers, Schriftstellerin.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנה זגרס (1975)]]
בשנת [[1947]] עזבה זגרס את מקסיקו ושבה לברלין, שם חיה תחילה במערב העיר והייתה חברה ב[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]]. בשנה זו הוענק לה [[פרס ביכנר]]. בשנת 1950 עברה ל[[מזרח ברלין]], והייתה בין המקימות של [[האקדמיה הגרמנית לאמנויות]]. בשנת 1951 הוענק לה הפרס הלאומי של מזרח גרמניה ו[[פרס סטלין לשלום]], היא יצאה למסע ל[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]]. בין 1952 ל-1978 הייתה נשיאת ארגון הסופרים של [[מזרח גרמניה]]. בשנת 1955 עברה להתגורר עם בעלה בשכונת אדלרסהוף, ברחוב שנושא כיום את שמה.