אורנית – הבדלי גרסאות

בשנת 2003 רכשה חברת משהב מתחם בן 127 דונם ביישוב, ובנתה במקום 250 קוטג'ים{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|משהב תבנה 250-200 קוטג'ים ביישוב אורנית ליד הקו הירוק|678037|1 באפריל 2003}}}}. בשנת 2006 רכשה חברת אשדר 150 דונם ביישוב{{הערה|{{גלובס|גיא ימין|אשדר רכשה 150 דונם באורנית - תשווק מגרשים ב-80 אלף ד'|1000047710|8 בינואר 2006}}}}.

 

===הקמת גדר ההפרדה===

ביולי 2002, פרסם [[משרד הביטחון]] מכרז להקמת [[גדר ההפרדה]] לאורך [[מרחב התפר]]{{הערה|{{גלובס|דליה טל|משרד הביטחון יפרסם בחודש הבא את המכרז לגדר אלקטרונית בקו התפר|604898|24 ביולי 2002}}}}. על פי התכנון אז, הגדר הייתה אמורה להקיף את אורנית, ואת ההתנחלויות הסמוכות שערי תקווה ואלקנה, כך שהכפר הסמוך [[עזון עתמה]] מוקם בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה, ואילו שטחם הבנוי של הכפרים האחרים באזור יימצאו ממזרח לגדר ההפרדה, כאשר חלק ניכר מאדמותיהם יישארו בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|הגדר הזאת רק תפגע בביטחון שלכם, כי אתם משאירים אותנו בלי כלום|1.827920|30 בספטמבר 2002}}}}. תושבי הכפרים עתרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר. בעקבות העתירה הכפר עזון עתמה, שבשלב הראשון נכלל על פי התוכניות בצד הישראלי של הגדר, עבר לצד שבתוך שטחי הרשות הפלסטינית. עם זאת, הכפר הוקף לגמרי בגדר, והוקמו בו מעברים לכניסה לשטחי הרשות{{הערה|{{הארץ|גדעון אלון, אמנון ברזילי|גדר ההפרדה באזור טייבה תיהרס - ותיבנה מחדש ליד הקו הירוק|1.998395|10 בספטמבר 2004}}}}. המועצה מקומית אורנית, הוועד המקומי של שערי תקוה וחברת "דווקא" גם עתרו בג"ץ בטענה שהתוואי קרוב מדי לבתי היישובים{{הערה|{{וואלה!|נדב שרגאי|מתנחלים יעתרו לבג"ץ נגד גדר ההפרדה|590347|26 באוגוסט 2004}}}}. טענת המדינה הייתה, שהתוואי המתוכנן עתיד להיבנות באזור מורכב מבחינת צפיפות היישובים הישראליים והפלסטיניים, אשר אינה מותירה מרווח רב לתמרון או ליצירת מרחבי ביטחון אופטימליים. עקב כך, חלקו המזרחי של היישוב מוקף בגדר ההפרדה משלושה צדדים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08082220_n15|סוג=בג"ץ|עותר=חברת "דווקא" בע"מ ואחרים |משיב=מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואחרים}}}}.