הכנרת – הבדלי גרסאות

ב[[הסכמי רודוס]] בין ישראל לסוריה משנת [[1949]] אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי [[מדינת ישראל]]. בפועל, השתלטה [[סוריה]] על חלקו הצפון־מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי [[רמת הגולן]]. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק זה של האגם (חלק זה עשיר יחסית בדגה).

 

 

הסורים תבעו להוסיף ולקיים את ההסכם הצרפתי־בריטי שהתיר להם לשאוב מים מן הכנרת. ישראל הייתה מוכנה להתיר שאיבה מוגבלת בלבד לצורכי היישובים הסוריים על גדת האגם, ובלבד שתוכר ריבונותה המלאה על הכנרת{{הערה|הפסקה כולה מתבססת על: משה ברור, '''גבולות ישראל, עבר הווה עתיד – היבטים גאוגרפיים־מדיניים''', יהושע אורנשטיין הוצאת ספרים יבנה, תשמ"ח 1988, עמ' 162-163}}. מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן ב[[מלחמת ששת הימים]].