הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ובאני לורנצו ברניני"

מ
בוט החלפות: הוונציאני, פרויקט
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (בוט החלפות: הוונציאני, פרויקט)
עבודותיו הראשונות הושפעו מפסלים בסגנון ה[[הלניזם|הלניסטי]] הקלאסי אשר היו מצויים לרוב ב[[רומא]] אליה הוא עבר יחד עם אביו. פריצת הדרך שלו כאמן פיסול הייתה כשיצר סדרת עבודות מרשימות עבור פטרונו הראשון, הקרדינל שיפיונה בורגזה, אחיינו של האפיפיור [[פאולוס החמישי]]. אלה כללו את "[[איניאס]] ואנכיסס" (1619), "[[פלוטו]] ו[[פרספונה]]" (1621-1622), "[[אפולו]] ודפנה" (1622-1625) ואת "[[דוד (ברניני)| דוד]]" (1623-1624). עבודותיו אלה של ברניני (הנמצאות כולן ב[[גלריה בורגזה]] ברומא) אופיינו בטכניקה מעולה ובדינמיות רבה והניחו את היסודות לסגנון ה[[בארוק]] בפיסול.
 
במהלך עבודתו על "דוד" התוודע לברניני הקרדינל רב ההשפעה מפאו ברבריני שהפך להיות פטרונו הראשי. חודשים ספורים אחר כך נבחר ברבריני לאפיפיור ועלה על כס האפיפיורות תחת השם [[אורבנוס השמיני]]. מסופר כי ביום הכתרתו לאפיפיור זימן אורבנוס השמיני אליו את הפסל הצעיר (אז בן עשרים וארבע), ובנוכחות הקרדינלים אמר לו "מזלך הגדול, קבלייר, שזכית לראות את הקרדינל מפאו ברבריני אפיפיור; אלא שמזלנו גדול אף יותר, שאדם כמו הקבלייר ברניני חי בתקופתנו"{{הערה| ראה Hibbard, לעיל, עמ' 68.}}. הידידות הקרובה והחמה בין השניים הובילה לכך שבתקופת אפיפיורותו הארוכה של אורבנוס השמיני (1623-1644) זכה ברניני בכל פרוייקטפרויקט בו רצה, בין אם אדריכלי או פיסולי, ברחבי רומא. בין אלה בולטת חופת הברונזה שבעיצובו שנבנתה מעל המזבח הראשי שעל קברו של [[פטרוס]] ב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]] שב[[ותיקן]].
 
בתחום האדריכלות התפרסם ברניני בזכות המשימה שלקח על עצמו בשנת [[1623]] - השלמת עיצובה של [[בזיליקת פטרוס הקדוש]], עבודה עליה עמלו בעבר שורה של אדריכלים גדולים ובהם [[דונטו ברמנטה]] ו[[מיכלאנג'לו]], כמו גם בנייתה של [[כיכר סן פייטרו]] שמולה. לימים גם תכנן ועיצב את [[פיאצה נאבונה]] שנמצאת לא הרחק מן [[הפנתאון ברומא| הפנתאון]], זאת לבקשתו של מחליפו של אורבנוס השמיני, [[אינוקנטיוס העשירי]] (1644-1655). כן יצר את [[מזרקת ארבעת הנהרות]] הניצבת במרכז כיכר זו.
בשנת 1665 הוזמן ברניני ל[[ארמון ורסאי]] שם פיסל את דיוקנו של [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]]. בשהותו שם אף הגיש ברניני הצעה לעיצוב מחדש של חזית ארמון ה[[לובר]], אולם הצעתו נדחתה.
 
בנוסף לפרוייקטיםלפרויקטים שעשה עבור האפיפיורים השונים (שמונה במספר), ביצע ברניני ברומא פרויקטים פרטיים שונים. המפורסם שבהם הוא הקבוצה הפיסולית שעשה עבור הקרדינל פדריגו קורונרו הונציאניהוונציאני בכנסיית [[סנטה מריה דלה ויטוריה]]. הקבוצה הקרויה [[האקסטזה של תרזה הקדושה]], מתארת את חזונה המיסטי של הנזירה הספרדיה שהוכרזה כקדושה בשנת 1622.
 
ברניני הלך לעולמו בנובמבר 1680, ימים ספורים טרם מלאו לו שמונים ושתיים שנים. זמן קצר לפני מותו שותקה ידו הימנית וברניני אמר כי אכן מן הראוי הוא שיד זו תזכה ראשונה למנוחה, שכן עבדה כל כך קשה{{הערה| ראה Hibbard, לעיל, עמ' 228.}}.