מסרו – הבדלי גרסאות

מסרו נוסדה ב-[[1869]] על ידי הבריטים כמחנה משטרתי קטן. העיר הייתה עיר מסחר קטנה כאשר ראש שבט ה[[בסוטו]], ציף [[מושואשו הראשון]] הפך את העיר לעיר הבירה בשנת [[1869]]. העיר הייתה בירת ה[[פרוטקטורט]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[בסוטולנד]] בין השנים [[1869]] ל-[[1871]], עת עברה הסמכות המנהלית על המדינה אל [[מושבת הכף]], ובין השנים [[1884]], כאשר בסוטו שוב הפכה למושבה נפרדת, ל-[[1966]], כאשר בסוטולנד זכתה בעצמאותה ושינתה את שמה ל[[לסוטו]]. בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]], מסרו היה יישוב קטן שהורכב ממספר קטן של מבני מנהלה קולוניאליים, חנות מסחר וכמה כפרים נפרדים. לימים הישובהיישוב צמח לעיירת שוק סואנת. לשכת המסחר הוקמה בשנת 1890 ושני עיתונים, מוחצ'ונונו ("השביט") ובסוטולנד ניוז, הוקמו בשנת 1911 ו -1927, בהתאמה. עד שנת 1933 היו לעיירה פנסי רחוב, ונבנתה מערכת אספקת מים משופרת בשנת 1949. בנוסף, מבנה המעמדות של בירה קולוניאלית זו נעשה מורכב יותר. זה כלל כעת פקידים קולוניאליים בריטים, סוחרים ואנשי מקצוע אירופאים, אנשי מקצוע באפריקה, גם פקידים ומתורגמנים בשחור לבן, וכיתת שירות קטנה של עובדים ביתיים ועוזרי חנויות. לפני עצמאות המדינה העיר סבלה מצמיחה איטית מאוד, דבר שהשתנה מאוד לאחר העצמאות. שטח העיר גדל מ-20 קמ"ר ל-138 קמ"ר. לסוטו קיבלה את עצמאותה בשנת [[1966]] ומסרו הפכה לבירה. לאחר ה[[עצמאות]], האוכלוסייה החלה לגדול בהתמדה כשאנשים עברו ברחבי הארץ והעיר בחיפוש אחר עבודה בשכר. מזרו הוא המרכז העירוני היחיד של לסוטו ואוכלוסייתה גדלה מכ- 20,000 בשנת 1966 ליותר מ -200,000 בסוף המאה העשרים.