ויקיפדיה

שמעה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
DrAbecassis (שיחה | תרומות)
36 עריכות
תחביר
מ בוט החלפות: \1יישוב\2, \1\2\3, \1מאחר ש, \1\2"ם\3, כנסייה\1
שורה 25:
== מקור השם ==
 
* סמוכים לשמעה הכפרים [[א-סמוע|סמוע]], אס-סמייה ו[[ח'ירבת א-סימיא|סימיא]] המרמזים בשמם על מיקום היישוב המקראי [[אשתמוע]]. שמעה משמרת את שמו של הישובהיישוב היהודי הקדום.
*[[עברות]] מ[[ערבית]] של שמות הכפרים הסמוכים למקום: [[א-סמוע|סמוע]], אס-סמייה ו[[ח'ירבת א-סימיא|סימיא]].
*המילה 'שמעה' מוזכרת מס' פעמים בספר [[תהילים]], בהקשר דומה, בפנייה אל האל שישמע את מצוקת המתפלל: "שמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי" (פרק ל"ט, פסוק יג'); "ה' שמעה תפילתי ושוועתי אליך תבוא" (פרק ק"ב, פסוק ב'); "ה' שמעה בקולי תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוני" (פרק ק"ל, פסוק ב').
שורה 35:
בסמוך לשמעה יש מספר אתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]], ובהם ח'רבת שויכה, כקילומטר מצפון ליישוב, המזוהה עם [[שוכה|שׂוֹכֹה]] ה[[תקופת המקרא|מקראית]] שב[[הר חברון]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מח}}.}}.
 
הכפר [[סמוע]] שוכן 9 ק"מ מזרחית לישובליישוב שמעה (5 ק"מ בקו אווירי) ומעיד בשמו על הישובהיישוב היהודי המקראי אשתמוע. בשנת 1838 זיהה [[אדוארד רובינסון]] את סמוע עם אשתמוע המקראית<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 194.</ref><ref>E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.</ref>. הוא תיאר את סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מ -10 מטרים<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 626-7.</ref>.
 
אֶשְׁתְּמֹעַ הייתה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה הרביעית לספירה, ונזכרה בספר יהושע, המתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות [[יהושע בן נון]]. הספר קרוי על שמו של יהושע, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, אשר הוביל את תהליך מעבר הירדן וכיבוש הארץ.
 
==== עיר מקלט ====
עם ישראל הקדום היה מורכב מ- 12 שבטים ועוד כוהנים ולוויים. מאחר והלווייםשהלוויים והכוהנים לא קיבלו חלק ונחלה בארץ ישראל כשאר השבטים, נצטווה העם בתורה להעניק להם ערים שישמשו עבורם מקום מגורים בארץ ישראל וכן כ[[ערי מקלט]]. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט בארץ ישראל היא מצוות עשה. כל אחד מהשבטים העניק בין שלוש לשש ערים מנחלתו. עיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה. זה ציווי אלוהי שניתן ליהושע:
 
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: תְּנוּ לָכֶם אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט, אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה. לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי-דָעַת; וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט, מִגֹּאֵל הַדָּם. וְנָס אֶל-אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר-הַהִיא, אֶת-דְּבָרָיו; וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם, וְנָתְנוּ-לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם. וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם, אַחֲרָיו, וְלֹא-יַסְגִּרוּ אֶת-הָרֹצֵחַ, בְּיָדוֹ: כִּי בִבְלִי-דַעַת הִכָּה אֶת-רֵעֵהוּ, וְלֹא-שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא, עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ, וּבָא אֶל-עִירוֹ וְאֶל-בֵּיתוֹ--אֶל-הָעִיר, אֲשֶׁר-נָס מִשָּׁם. וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל, בְּהַר נַפְתָּלִי, וְאֶת-שְׁכֶם, בְּהַר אֶפְרָיִם; וְאֶת-קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן, בְּהַר יְהוּדָה. וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ, מִזְרָחָה, נָתְנוּ אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר, מִמַּטֵּה רְאוּבֵן; וְאֶת-רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה-גָד, וְאֶת-גלון (גּוֹלָן) בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה. אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, לָנוּס שָׁמָּה, כָּל-מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה; וְלֹא יָמוּת, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם, עַד-עָמְדוֹ, לִפְנֵי הָעֵדָה"<ref>ספר יהושע, פרק כ'.</ref>.
שורה 66:
רשימת כפרים עות'מאנית משנת 1870 בערך גילתה כי אוכלוסיית סמוע מנתה 298, ב -77 בתים, אם כי המספר כלל גברים בלבד<ref>Socin, 1879, p. 154.</ref><ref>Hartmann, 1883, p. 142, also noted 77 houses.</ref>.
 
בשנת 1883 תיאר סקר [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]] את סמוע: "כפר גבוה ובגודל בינוני. בצפון יש עמק פתוח, והבניינים המודרניים משתרעים לאורך שלוחה היוצאת מערבה מקו פרשת המים. הקרקע סלעית על הגבעות, אך בעמקים האדמה מעובדת. ישנם שרידים של טירה עתיקה בכפר, ושברים אחרים. נאמר כי כנסיהכנסייה הייתה כאן פעם, והחורבות ממערב מראות שהעיירה הייתה פעם הרבה יותר גדולה. בדרום ישנם עצי זית בעמק. מצפון ישנם קברים חצובים בסלע בצד הגבעה, אספקת המים מגיעה מבורות מים. התושבים מונים כ- 400 עד 500 נפשות"<ref>Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 403.</ref>.
 
=== תקופת המנדט הבריטי ===
שורה 79:
=== התקופה הירדנית ===
 
בעקבות המלחמה הקרויה בפי הישראלים [[מלחמת העצמאות]] או [[מלחמת השחרור]] (1947-49) ו[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת הנשק]] ב- 1949, סופחה סמוע על ידי ירדן יחד עם מה שקרוי '[[הגדה המערבית]]' והאזור היה בשליטת הירדנים. במפקד שנערך על ידי שלטונות ירדן בשנת 1961 אוכלוסיית סמוע מנתה 3,103 נפשות<ref>Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 14.</ref>.
 
בעקבות פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, ב- 13 בנובמבר 1966 פשט צה"ל על הכפר בפעולת תגמול שנודעה כ[[פעולת סמוע]]. הפעולה הביאה למותם של חמש עשרה חיילים ירדנים ול- 54 חיילים ירדנים פצועים. מפקד גדוד הצנחנים הישראלי, אל"מם יואב שחם, נהרג ועשרה חיילים ישראלים נוספים נפצעו. תושבי הכפר סבלו משלושה אזרחים שמתו ו- 96 אזרחים פצועים. בפעולה פוצצו עשרות בתים. <big>מהפיצוץ במקום נפגע גם מבנה בית הכנסת העתיק.</big>
 
=== אחרי 1967 ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שמעה"