פיאג'ו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תכנ\1
שורה 25:
פיאג'ו הוקמה בשנת [[1884]] על ידי רינלדו פיאג'ו כחברה לייצור קרונות וקטרי [[רכבת]] בפונטדרה, [[פיזה]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] החלה החברה לייצר [[מטוס]]ים. ייצור מטוסים ומטוסי קרב המשיך גם ב[[מלחמת העולם השנייה]] והפך את מפעלי החברה ליעד הפצצות של [[בעלות הברית]] שהחריבו את מפעל הייצור המרכזי.
 
לאחר המלחמה הגה אנריקו פיאג'ו, בנו של רינלדו, את הרעיון לשקם את החברה באמצעות ייצור כלי רכב זול שהתאים לאיטליה שהשתקמה מהריסות המלחמה. הוא הפקיד את התכנון בידיו של קורדינו ד'אסניו שתיכנןשתכנן את כלי הרכב הדו גלגלי הידוע בשם וספה (ב[[איטלקית]]: צרעה). הווספה לא דמתה לאופנועים המוכרים עד אז, ואף על פי ששאבה רעיונות מאופנוע של חברת קאשמן ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] מ-[[1936]], היא למעשה המציאה את משפחת הקטנועים כפי שהיא מוכרת כיום. הווספה המקורית צוידה ב[[תיבת הילוכים]] ידנית, מנוע [[מחזור שתי פעימות|שתי פעימות]] בנפח 100 [[מטר מעוקב|סמ"ק]] ומבנה [[מתכת]] אחוד ששימש כ[[שלדה]] וחיפוי. על בסיס משפחת הווספה, פיתחה פיאג'ו כלי רכב מסחריים קלים בעלי שלושה גלגלים מסדרת [[פיאג'ו אפה]] המיוצרים עד היום.
 
הצלחת הווספה הביאה לייצורה ברישיון במקומות נוספים בעולם. תוך עשור מכרה פיאג'ו כבר יותר מ[[שמות מספרים|מיליון]] יחידות מהווספה והן הכניסו הכנסות גבוהות שסימנו את השלמת שיקום החברה וההתמקדות בתחום הדו גלגלי כתחום ראשי. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וה-[[שנות ה-60 של המאה ה-20|60]] הורחבה משפחת דגמי וספה וכללה קטנועים בנפחי מנוע שונים מ-50 ועד 200 סמ"ק. ב-[[1957]] החל ייצורה של [[מכונית מיקרו|מכונית זעירה]] במשקל של פחות מ-400 [[קילוגרם]] שנקראה [[וספה 400]]. מנוע המכונית היה מסוג שתי פעימות בנפח 400 סמ"ק שסיפק כ-18 [[כוח סוס]]. מהירותה המרבית של המכונית הייתה 90 [[קילומטר לשעה]].