חמדת ימים (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: צוי\1
שורה 64:
בשנת [[ה'תשי"ד|תשי"ד]] ([[1954]]) יצא לאור ספרו של [[אברהם יערי]] "תעלומת ספר" (מוסד הרב קוק) ובו ההשערה שהמחבר הוא הדיין [[בנימין הלוי (מקובל)|בנימין הלוי]] מתלמידי האר"י, הקודם לשבתאי צבי ולשבתאות.{{הערה|שם="יערי"|1=[http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH001871951 תעלומת ספר] - ספר חמדת ימים, מי חיברו ומה הייתה מידת השפעתו, אברהם יערי, [[מוסד הרב קוק]], [[ה'תשי"ד|תשי"ד]].}} בכסלו [[תשס"ט]] ([[2008]]) יצא לאור 'אוצר חמדת ימים' של הרב שלמה קוסובסקי שחור, המבסס השערה זו{{הערה|שם="אוצר"|1=[http://www.hebrewbooks.org/48012 אוצר חמדת ימים, הרב שלמה קוסובסקי שחור] כסלו תשס"ט, בני ברק (אתר היברובוקס). ניכר הניסיון בספר זה לפנות לציבור החרדי, הן במבנה הספר, סגנון כתיבתו וצורתו - העימוד והגופן, אך גם ניכרת השפעת מקורו של הכותב בחוקרים הדתיים לאומיים מבית מוסד הרב קוק (בהבאת שנים לועזיות, ובהשמטת כינויים, דרגות חשיבות ותוספת ריבוי ברכות לזכרם של אישים המוזכרים.}} ובמבוא מורחב לאחת ממהדורות הספר, הרב [[משה צוריאל]] כתב תגובה לכל הדעות השוללות את תוכן הספר.{{הערה|שם="צוריאל"|1=[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6928 בירור הטענות נגד מחבר 'חמדת ימים'] הרב משה צוריאל, אתר ערוץ שבע}} יערי טען כי הפיוט הכלול בספר ובו [[אקרוסטיכון]] שמו של נתן העזתי אינו מגוף חיבור הספר המקורי.{{הערה|שם="יערי"}} [[גרשם שלום]] חלק על מסקנתו של יערי ונקט כדעתו של היעב"ץ כי מחבר הספר הוא נתן העזתי.
 
ה[[היסטוריון]] [[מאיר בניהו]] טען שמחבר הספר הוא ככל הנראה הרב [[ישראל יעקב אלגאזי]] עצמו. הרב אלגאזי היה רבו של החיד"א, ואביו של רבי יום טוב אלגאזי, רבה העתידי של ארץ ישראל, על שבתאותו נטושה עד היום מחלוקת.{{הערה|שם="גרשם"|1=[http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH000292532 ועדיין התעלומה בעינה עומדת], מאמרו של גרשם שלום נגד דעתו של יערי בספרו 'תעלומת ספר', ממוסד הרב קוק}}{{הערה|שם="גולדהבר"}} יצוייןיצוין כי '''נתן עזתי''' שווה ב[[גימטריה]] ל'''רבי ישראל יעקב אלגאזי''', '''חמ"ד''' בגימטריה '''אלגאזי''' וייתכן גם שמשמעות אלגאזי - העזתי, ו'''חמדת ימים''' בגימטריה '''נתן אלגאזי''' – הקדמת הספר וחלקים נרחבים מתוכנו עוסקים בגימטריות, ולכן יש לשער שמחבר הספר וההקדמה הפעילו שיקולי גימטריה בבחירת שם הספר.
 
כיום, חוקרי האקדמיה סבורים שמדובר בלקט ערוך בשינויי לשון מתוך ספרים עתיקים או ישנים יותר, אמנם רובם ככולם לפני השבתאות, ושהמלקט הוא הרב (ישראל) יעקב אלגאזי עצמו, המביא לדפוס והמפרש, ששבתאותו אינה מוטלת בספק. ההוכחות לכך הן לשוניות: מטבעות לשון ששונו מהציטוטים המקוריים, ואשר ייחודיים לרב אלגאזי, החוזרים פעמים רבות לאורך הספר, וכן הוכחה מתוך מהדורה מודפסת ראשונה של הספר, שם בתוך ההערות של הרב אלגאזי קיימת הודאה לכאורה, שהוא עצמו מחבר הספר.{{הערה|שם="רפל"}} עדיין יש מן החוקרים הסבורים שחלק מן המנהגים עצמם והכתוב בספר הוא פרי עטו של אלגאזי או עוזריו, ובכל מקרה שמקורן שבתאי.{{הערה|שם}}