הגניזה החרסונית – הבדלי גרסאות

#'''מקומות שגויים''': בחלק מהמכתבים נכתב שם עירו של הנמען, אך, לטענת הילמן, לא התגורר הנמען באותה עיר בתאריך כתיבת המכתב. כך גם במכתבים שנכתבו לפני שנת [[ה'תק"ל]] מצוינת העיר [[פולנאה]] כעירו של רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]], אך הוא הגיע לגור בעיר זו רק בחורף ה'תק"ל.

#'''תאריכים בעייתיים''': בניגוד למכתבים עתיקים בני אותם דורות, שלא מצוין בהם בדרך כלל תאריך המכתב, מצטיינים מכתבי הגניזה בתאריכים מדויקים, בעיקר על ידי ציון היום בשבוע, [[פרשת השבוע]] של השבת הסמוכה, והשנה. לדעת הילמן אף זה חלק מדקדקנות היתר שאפיינה את ממציא המכתבים, תוך זהירות שלא לציין את תאריכי הימים בחודש, העלולים להתברר כימים שחלו בשבת. דא עקא, שאף תאריכי היום והפרשה מתבררים בחלק מהמקרים כבלתי אפשריים וכשגויים בעליל. כך למשל, מכתב שנכתב בשנת [[ה'תצ"א]] נשא את פרשת השבוע "[[פרשת מטות|מטות]]", אך באותה שנה היו הפרשיות מטות ו[[פרשת מסעי|מסעי]] מחוברות{{הערה|ואולם בשנת ה'תצ"א פרשות מטות-מסעי היו נפרדות!}}. בדומה לכך, אחד המכתבים נכתב בכ"ו בתמוז [[ה'תקי"ט]], אך תאריך זה חל אותה שנה בשבת.

#'''מראם החיצוני של הפריטים''': הילמן מציין כי מראה האגרות היה בלוי ומיושן, ולא נראה כהעתק של מכתב קדום. כמו כן, בחלק מהאגרות הייתה רשומה הכתובת מצידן החיצוני, רישום שאין דרך לעשותו כשמעתיקים תוכן של אגרת רבנית. לדעת הילמן ניסה הזייפן לשוות לאגרות מראה אותנטי, כדי למנוע פקפוק במקוריותם וכדי להצליח למכור אותם לחסידים ולאספנים.

#'''שגיאות לשוניות''': הילמן טוען שהערות הפקיד הרוסי שנכתבו על האגרת, מגלות שגיאות לשוניות שאינן מתאימות לדוברי רוסית, אף אם הם [[אנאלפביתיות|חסרי ידיעת קרוא וכתוב]]. לטענתו, אילו נפרץ הארכיון של הבולשת, היו אמורים להגנב משם גם מסמכים רשמיים על פרשת מאסרו של הרבי מרוז'ין, אך כיוון שהזייפן לא ידע היטב רוסית, כמוכח מהערתו "בשם" הפקיד הרוסי, חשש לזייף מסמכים שלמים ברוסית, והסתפק בייצור מכתבים ומאמרים שבהם יחפצו חסידי האדמו"רים והאספנים{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia08.pdf אגרות בעל התניא וחכמי דורו], עמ' רמ"א-רמ"ז}}.