המפתח של שרה – הבדלי גרסאות

הסרט מספר את סיפור חייה של שרה, ילדה [[יהודי]]ה כבת 10 המגורשת עם משפחתה מביתה על ידי [[המשטרה הצרפתית]] בתקופת [[משטר וישי]], במה שכונה בשם "[[גירוש היהודים מפריז (1942)|מצוד ולודרום ד'איבר]]". לצד סיפור העלילה מתנהלת לסירוגין עלילה נוספת של סיפור מסעה של עיתונאית [[ארצות הברית|אמריקאית]] אשר עורכת [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] מקיף אודות גירוש היהודים מ[[פריז]].

 

ביולי [[1942]] פשטה משטרת צרפת על בתיהם של היהודים ברבעים המרכזיים של [[פריז]] וריכזה אותם ב[[ולודרום ד'איבר|וולודרום]] הישן שבעיר לקראת [[גירוש היהודים מפריז (1942)|גירושם]] ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[אושוויץ]]. בעת פשיטת המשטרה על בית משפחת סטרז'ינסקי ניסתה שרה להציל את מישל, אחיה הקטן ונעלה אותו בארון הקיר שבחדרם וביקשה ממנו לשמור על דממה עד שהיא תבוא לחלצו. המשפחה עם שאר יהודי העיר נכלאו באצטדיון בתנאי דוחק קשים, ללא מזון ומים וללא תנאים סניטריים כלשהם. בחלוף מספר ימים כשהם מורעבים ותשושים, הועברו היהודים במשאיות ל[[מחנה הריכוז דראנסי]], שם הופרדו זה מזה באכזריות ושוכנו ב[[צריף|צריפים]]. כשהיא לבדה, קודחת מחום ומורעבת, שמרה שרה בקנאות על [[מפתח (כלי)|מפתח]] הארון שבו נעלה את אחיה. לאחר תקופת מה במחנה, כשהיא חשה כל העת צורך דחוף לצאת ולחלץ את אחיה הכלוא בארון, הצליחה שרה לברוח מתחת לגדר התיל שהקיפה את המחנה ומצאה מסתור בביתם של זוג חקלאים נוצרים ב[[כפר]] סמוך. בעזרתם חזרה לדירתה בפריז שהייתה כבר מאוכלסת על ידי משפחה אחרת. שרה התפרצה לדירה ופתחה את הארון הנעול במפתח שנשאה כל העת על גופה, וגילתה לחרדתה את גופת אחיה המרקיבה.