שא-נור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הקמת כפר האמנים: ניסוח, תקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 35:
אנשי הגרעין התגוררו במבנה המשטרה וב[[בית נייד|קרוואנים]], אך לאחר שנה פקד את היישוב משבר עקב סיכוכים בין חברי הגרעין ורוב המשפחות עזבו את המקום{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|דותן בשומרון לפני פירוק|1978/12/22|01201}}}}. באוגוסט 1979 אותר שטח של כ-100 דונם ליד [[עראבה (שומרון)|עראבה]] להקמת יישוב קבע לחברי הגרעין בשם [[מבוא דותן]]{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|אותר שטח ליישוב הקבע של דותן דרומית לג'נין|1979/08/05|00400}}}} ו[[ועדת השרים להתיישבות]] אישרה את הקמת היישוב בסוף אוגוסט 1979{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|יוקמו 4 יישובים חדשים בשומרון|1979/08/29|00304}}}}. ההחלטה אושררה בממשלה באמצע ספטמבר{{הערה|{{דבר||בגין יציע היום לממשלה להקים את ריחן ודותן|1979/09/16|00108}}{{ש}}{{דבר||הממשלה דחתה ערעור ידין בענין ריחן ודותן|1979/09/17|00102}}}}, לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים{{הערה|{{דבר||היועץ המשפטי יצטרך|1979/09/10|00205}}}}. על ההחלטה להקים את היישוב ערער [[יגאל ידין]], בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה{{הערה|{{דבר||ועדת חו"ב תצביע מחר על ערעור|1979/09/18|00102}}; {{דבר||המשך|1979/09/18|00212}}}}, אך ערעורו נדחה{{הערה|{{דבר||ערעור ידין נדחה|1979/09/20|00200}}}}.מבוא דותן עלה על הקרקע ביוני [[1981]] והמקום חזר לשמש את צה"ל לאימונים{{הערה|שם=ארץבחאקי}}.
===הקמת כפר האמנים===
באפריל [[1988]] עלתה למקום, קבוצה של [[אמן (אמנות)|אמנים]], עולים מ[[ברית המועצות]], שהקימו במקום כפר אמנים לפי המודל של [[עין הוד]]{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|עין-הוד "רוסי" בלב השומרון|1988/07/08|01601}}}}. המקום קיבל אז את השם "שא-נור"{{הערה|{{מעריב|אהוד רבינוביץ|שא־נור|1988/03/31|00811}}}}. מבנה המשטרה שופץ ושימש אולם לתערוכות, הוקמה גם סדנה ובית יציקה ל[[פיסול]]. בסך הכל גרו במקום 11 משפחות של אמנים, רובם [[צייר]]ים{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|"עין הוד רוסי" בלב האינתיפאדה|1990/04/20|02309}}}}. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הצטרפו אליהם מספר אמנים נוספים עולים מ[[ברית המועצות]], ביניהם גם [[אדוארד גרוסמן]]{{הערה|{{הארץ|אינה שפירו|יש מוזה גם בנתניה|1.1558494|30 בדצמבר 2005}}}}. בסוף שנת [[2000]], עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]], הפכה הגישה להתנחלות המבודדת למסוכנת, רוב האמנים נוטשו את המקום ונתרוונותרו בו רק 7 תושבים. במקומם עברעברה קבוצה של משפחות ורווקים מאנשי [[חב"ד]] להתגורר בו, והקימווהם הקימו ישיבה במבנה ששימש בעבר כמסגד{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|בהתנחלות שא-נור נותרו רק שבעה מהתושבים הוותיקים|1.726742|17 באוגוסט 2001}}}}. כעבור חצי שנה גם אנשי חב"ד נטשו את המקום{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|חומש ושא-נור כבר אינם יישובים פיקטיוויים|1.949726|2 במרץ 2004}}}}
 
בשנת [[2005]], לקראת פינוי ההתנחלות במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]], הצטרפו להתנחלות תושבים נוספים, בהם [[חבר הכנסת]] [[אריה אלדד]] (שיצא ממנה למסע מחאה נגד ההתנתקות), ו-25 תלמידים מ[[ישיבת ניר]] שב[[קריית ארבע]].