ויקיפדיה

זהר לבנת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הדף לא עודכן בשנים האחרונות, עדכנתי את מעמדה האקדמי ורשימת הספרים והמאמרים שהוציאה
שורה 1:
{{אין תמונה|אישה|יישור=שמאל}}
 
'''זהר לבנת''' היא [[פרופסור חבר|פרופסור מן המניין]]ה במחלקה ל[[לשון עברית|לשון העברית]] ו[[לשונות שמיות]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] ומכהנת כראש המחלקה.
 
== ביוגרפיה ==
זהר לבנת היא בתם הבכורה של חמדה (בן-יוסף) ועמוס צפרוני. היא נולדה וגדלה בקיבוץ כפר עזה ואת השכלתה רכשה בבית החינוך המשותף "שער הנגב". לאחר השירות הצבאי כמורה חיילת וכקצינת חינוך התחילה את לימודיה במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר אילן. היא סיימה את לימודיה לתואר הראשון בהצטיינות יתרה והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט. בשנת 1996 זכתה במלגת ליידי דייויס לפוסט-דוקטורט בחוג לקומוניקציה באוניברסיטה העברית. מאז שנת 1987 היא מלמדת באוניברסיטת בר אילן, ובשנים 2018-2012 עמדה בראש המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות.
בשנת [[תשנ"ה]] הגישה עבודת [[דוקטור]]ט בנושא "תיאורי המשפט המוסגרים ב[[עברית חדשה|עברית החדשה]]" במחלקה ל[[לשון עברית|לשון העברית]] ו[[לשונות שמיות]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].
 
בין השנים 2014-2004 שימשה כעורכת כתב העת "בלשנות עברית", תפקיד אליו חזרה בשנת 2019. בשנים 2019-2016 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש) ובשנים 2019-2017 כיהנה כסגנית הנשיא של האגודה הבינלאומית לחקר הדיאלוג (IADA). בשנים 2018-2012 כיהנה כיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך.
לבנת מרצה במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.
 
היא נשואה לרז לבנת ואם לשלושה בנים, מתגוררת בגני תקווה.
תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם [[תחביר עברי|תחביר]], [[סמנטיקה]] [[פרגמטיקה]] ו[[חקר השיח]] של העברית המודרנית הדבורה והכתובה. היא מנהלת, יחד עם פרופ' [[תמר וולף-מונזון]], הכנת מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של [[אורי צבי גרינברג]].
 
== תחומי מחקר ==
תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם חקר השיח, פרגמטיקה ורטוריקה של העברית הישראלית הדבורה והכתובה. ספריה ומאמריה עוסקים בניתוח רטורי של השיח המדעי, ברטוריקה של נאומים פוליטיים, בניתוח שיח עימותי באמצעי התקשורת, בחקר האירוניה הלשונית, בתהליכי גרמטיזציה ובסמני שיח, וכן בקשרים בין לשון ומשפט.
 
== ספריה ==
 
* לבנת, זהר, '''הרטוריקה של המאמר המדעי: הלשון וקהיליית השיח''', רמתהוצאת גןאוניברסיטת בר אילן 2010. ({{כותר|101416153}})
* Livnat, Zohar, ''Dialogue, Science and Academic Writing, '' Amsterdam and Philadelphia: John Benjamins, 2012.
* לבנת, זהר, '''יסודות תורת המשמעות: סמנטיקה ופרגמטיקה''', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רעננה 20132014.
* עריכה: [[אפרים חזן]] וזהר לבנת (עורכים), '''לשון חכמים והתחומים הנושקים לה''' (מבחר מאמרים לכבוד [[שמעון שרביט]]), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תש"ע.▼
 
== ספרים שערכה ==
 
▲* עריכה:חזן, [[אפרים חזן]]ולבנת, וזהר לבנתזהר (עורכים), '''לשון חכמים והתחומים הנושקים לה''', (מבחר מאמרים לכבוד [[שמעון שרביט]]), הוצאת אוניברסיטת בר- אילן תש"ע.
 
* Livnat, Zohar, Shukrun-Nagar, Pnina and Hirsch, Galia (eds.) ''The Discourse of Indirectness: Cues, Voices and Functions''. John Benjamins 2020.
* גיליון מיוחד של כתב העת "ביקורת ופרשנות" בנושא: טקסט, שפה, משמעות (עם תמר וולף-מונזון). (2005).
* גיליון מיוחד של כתב העת "עיונים בשפה וחברה" בנושא: השיח הפוליטי בישראל. (2016).
 
== ממאמריה ==
 
* "'כמובן', 'כידוע', 'בקיצור': על כוחם הרטורי של תיאורי משפט אחדים", '''ספר [[הדסה קנטור]]''', רמת גן תשנ"ו, עמ' 111–116.
* Livnat, Zohar, “On verbal irony, meta-linguistic knowledge and echoic interpretation”. ''Pragmatics & Cognition'' 12:1 2004, pp. 57-70.
* "בין עובדות לשקרים: מודאליות בשיח העיתונאי הארגומנטטיבי", '''[[חלקת לשון]] '''26 (תשנ"ח), עמ' 48–55.
* Livnat, Zohar, “Quantity, truthfulness, and ironic effect”. ''Language Sciences'' 33:2, 2011, pp. 305-315.
* "הפיסוק כאמצעי רטורי", '''בלשנות עברית '''46 (תש"ס), עמ' 69–79.
* Livnat, Zohar, “Making analogy work in the public arena”. ''Journal of Language and Politics'' 10:2, 2011, pp. 227-247.
* "תיאורי משפט מתחמים", '''ספר [[רפאל ניר]]: מחקרים בתקשורת בבלשנות ובהוראת לשון''', בעריכת [[אורה שורצולד]], [[שושנה בלום-קולקה]] ו[[עלית אולשטיין]], ירושלים תש"ס, עמ' 370–376.
* Livnat, Zohar, “Negotiating scientific ethos in academic controversy”''. Journal of Argumentation in Context'' 3:2, 2014, pp. 126-152.
* "על לשון, משפט וצדק חברתי", '''תעודה''' יח (תשס"ב), עמ' 177–199.
* Dori-Hacohen, Gonen and Livnat, Zohar, “Negotiating norms of discussion in the public arena: The use of irony in radio phone-in programs”. ''Journal of communication'' 65, 2015, pp. 909-931.
* "עיונים בשיח המשפטי הפרשני: 'משמעות המשפט', 'משמעות המבע' ו'משמעות הדובר'", '''העברית שפה חיה''', ג, בעריכת [[רינה בן-שחר]] ו[[גדעון טורי]], תל אביב 2003, עמ' 191–206.
* Livnat, Zohar and Lewin, Beverly, “The Interpersonal Strand of Political Speech: Recruiting the Audience in PM Benjamin Netanyahu's Speeches”. ''Language and Dialogue'', 6:2, 2016, pp. 275-305.
* "לשאלת נוכחות הדובר בטקסט המדעי", '''העברית ואחיותיה''' ו-ז (תשס"ז), עמ' 115–139.
* Livnat, Zohar, “'There are no words that are ‘clear’ in of themselves': Meta-pragmatic comments and semantic analysis in legal interpretation”. ''International Journal of Legal Discourse'' 2:1, 2017, pp. 154-169.
* "אנטומיה של עמימות ממלכתית: מבט לשוני-רטורי על 'נאום ההתנתקות'", '''מילה בסלע: רטוריקה עכשיו''', בעריכת יהושע גתי, עמק יזרעאל תשס"ט, עמ' 65–87.
* Livnat, Zohar and Gonen Dori-Hacohen, “Indexing membership via responding to irony: Communication competence in Israeli radio call-in shows”. ''Language and Communication'' 58, 2018, pp. 62-79.
* "'עכשיו' כסמן שיח: סגמנטציה והבלטת ערך", '''חלקת לשון''' 43 (תשע"ב), עמ' 345–366.
* לבנת, זהר, "סמני השיח בעברית של ימינו – מבט סינכרוני ודיאכרוני", '''250 שנות עברית חדשה''', עורך: חיים א' כהן, הוצאת האקדמיה ללשון העברית תשס"ט, עמ' 211-227.
* "דיאלוגיות בשיח הפוליטי: אל מי דיבר נתניהו בנאום בר-אילן?", '''חלקת לשון''' 47 (תשע"ה), עמ' 120–142.▼
* לבנת, זהר ואילאיל יציב, "חזרות וצירי ניגוד בנרטיב דבור", '''העברית שפה חיה''' ה', 2010, עמ' 291-277.
* לבנת, זהר, "העברית כשפת מחקר מודרנית", '''דפים''' 57 2014, עמ' 94-83.
▲* לבנת, זהר, "דיאלוגיות בשיח הפוליטי: אל מי דיבר נתניהו בנאום בר- אילן?", '''חלקת לשון'''  47 (תשע"ה), עמ' 120–142142-120.
* לבנת, זהר, "הצירוף 'מה שקרה' ודומיו כסמני שיח בהתהוות", '''העברית שפה חיה''' ז' תשע"ו, עמ' 259-241.
* לבנת, זהר, נועם אמיר ועינת גונן, "ממשק שיח ופרוזודיה: 'עכשיו' כמקרה מבחן", '''תעודה''' כ"ז, תשע"ו, 523-503.
* לבנת, זהר ואילאיל יציב, "סימולציות קטגוריאליות ואפיזודיות בשיח הדבור: פענוח פרגמטי של כינויי גוף שני יחיד אימפרסונליים", '''העברית שפה חיה''' ח', 2018, עמ' 177-196.
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/זהר_לבנת"