ויקיפדיה

זהר לבנת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הדף לא עודכן בשנים האחרונות, עדכנתי את מעמדה האקדמי ורשימת הספרים והמאמרים שהוציאה
החזרת המבנה הקודם של הערך עם תוספות מהעריכה החדשה
שורה 1:
{{אין תמונה|אישה|יישור=שמאל}}
 
'''זהר לבנת''' היא [[פרופסור חבר|פרופסור מן המניין]] במחלקה ל[[לשון עברית|לשון העברית]] ו[[לשונות שמיות]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].
 
== ביוגרפיה ==
זהר לבנת היא בתם הבכורה של חמדה (בן-יוסף) ועמוס צפרוני. היא נולדה וגדלה בקיבוץ [[כפר עזה]] ואת השכלתה רכשה בבית החינוך המשותף ב[[צה"שערל]] הנגב".שירתה לאחר השירות הצבאי כמורהכ[[מורה חיילת]] וכקצינת חינוך. התחילהבעלת אתתואר לימודיהראשון במחלקהמהמחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר אילן., היאאותו סיימה את לימודיה לתואר הראשון בהצטיינות יתרה והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט. בשנת 1996[[תשנ"ה]] זכתההגישה במלגתעבודת ליידי[[דוקטור]]ט דייויסבנושא לפוסט-דוקטורט"תיאורי בחוגהמשפט לקומוניקציההמוסגרים באוניברסיטהב[[עברית העברית.חדשה|עברית מאזהחדשה]]" שנתבמחלקה 1987ל[[לשון היאעברית|לשון מלמדתהעברית]] באוניברסיטתו[[לשונות שמיות]] ב[[אוניברסיטת בר -אילן,]]. ובשניםבשנת [[1996]] זכתה במלגת [[ליידי 2018דייויס]] ל[[פוסט-2012דוקטורט]] עמדהבחוג בראשל[[קומוניקציה]] המחלקהב[[האוניברסיטה ללשוןהעברית|אוניברסיטה העברית וללשונות שמיות]].
 
משנת [[1987]] לבנת מרצה במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 2018-2012 עמדה בראש המחלקה.
בין השנים 2014-2004 שימשה כעורכת כתב העת "בלשנות עברית", תפקיד אליו חזרה בשנת 2019. בשנים 2019-2016 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש) ובשנים 2019-2017 כיהנה כסגנית הנשיא של האגודה הבינלאומית לחקר הדיאלוג (IADA). בשנים 2018-2012 כיהנה כיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך.▼
 
תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם חקר[[תחביר השיחעברי|תחביר]], [[רטוריקה]], [[סמנטיקה]], [[פרגמטיקה]] ורטוריקהו[[חקר השיח]] של העברית הישראלית הדבורה והכתובההמודרנית. ספריה ומאמריה עוסקים בניתוח רטורי של השיח המדעי, ברטוריקה של נאומים [[פוליטיקה|פוליטיים]], בניתוח שיח עימותי באמצעי התקשורתה[[תקשורת]], בחקר האירוניהה[[אירוניה]] הלשונית, בתהליכי [[גרמטיזציה]] ובסמני שיח, וכן בקשרים בין לשון ומשפט. היא מנהלת, יחד עם פרופ' [[תמר וולף-מונזון]], הכנת מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של [[אורי צבי גרינברג]].▼
היא נשואה לרז לבנת ואם לשלושה בנים, מתגוררת בגני תקווה.
 
▲בין השנים [[2014]]-[[2004]] שימשה כעורכת כתב העת "בלשנות עברית", תפקיד אליו חזרה בשנת [[2019]]. בשנים 2019-[[2016]] כיהנה כנשיאת [[האגודה הישראלית לבלשנות יישומית]] (איל"ש) ובשנים 2019-[[2017]] כיהנה כסגנית הנשיא של [[האגודה הבינלאומית לחקר הדיאלוג]] (IADA). בשנים [[2018]]-[[2012]] כיהנה כיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרדב[[משרד החינוך]].
== תחומי מחקר ==
 
▲תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם חקר השיח, פרגמטיקה ורטוריקה של העברית הישראלית הדבורה והכתובה. ספריה ומאמריה עוסקים בניתוח רטורי של השיח המדעי, ברטוריקה של נאומים פוליטיים, בניתוח שיח עימותי באמצעי התקשורת, בחקר האירוניה הלשונית, בתהליכי גרמטיזציה ובסמני שיח, וכן בקשרים בין לשון ומשפט.
לבנת מתגוררת ב[[גני תקווה]], נשואה ולה שלושה בנים.
 
== ספריה ==
* לבנת, זהר, '''הרטוריקה של המאמר המדעי: הלשון וקהיליית השיח''', הוצאתרמת אוניברסיטת בר אילןגן 2010. ({{כותר|101416153}})▼
* Livnat, Zohar, ''Dialogue, Science and Academic Writing, '' Amsterdam and Philadelphia: John Benjamins, 2012.▼
* לבנת, זהר, '''יסודות תורת המשמעות: סמנטיקה ופרגמטיקה''', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רעננה 20142013.▼
 
== =ספרים שערכה ===▼
▲* לבנת, זהר, '''הרטוריקה של המאמר המדעי: הלשון וקהיליית השיח''', הוצאת אוניברסיטת בר אילן 2010.
* [[אפרים חזן,]] אפריםוזהר ולבנת, זהרלבנת (עורכים), '''לשון חכמים והתחומים הנושקים לה''', (מבחר מאמרים לכבוד [[שמעון שרביט]]), הוצאת אוניברסיטת בר -אילן תש"ע.▼
▲* Livnat, Zohar, ''Dialogue, Science and Academic Writing,'' Amsterdam and Philadelphia: John Benjamins, 2012.
▲* לבנת, זהר, '''יסודות תורת המשמעות: סמנטיקה ופרגמטיקה''', האוניברסיטה הפתוחה 2014.
 
▲== ספרים שערכה ==
 
▲* חזן, אפרים ולבנת, זהר (עורכים), '''לשון חכמים והתחומים הנושקים לה''', מבחר מאמרים לכבוד שמעון שרביט, הוצאת אוניברסיטת בר אילן תש"ע.
 
* Livnat, Zohar, Shukrun-Nagar, Pnina and Hirsch, Galia (eds.) ''The Discourse of Indirectness: Cues, Voices and Functions''. John Benjamins 2020.
* גיליון מיוחד של כתב העת "ביקורת ופרשנות" בנושא: טקסט, שפה, משמעות (עם תמר וולף-מונזון). (2005).
שורה 28 ⟵ 26:
 
== ממאמריה ==
* "'כמובן', 'כידוע', 'בקיצור': על כוחם הרטורי של תיאורי משפט אחדים", '''ספר [[הדסה קנטור]]''', רמת גן תשנ"ו, עמ' 111–116.
 
* "בין עובדות לשקרים: מודאליות בשיח העיתונאי הארגומנטטיבי", '''[[חלקת לשון]] '''26 (תשנ"ח), עמ' 48–55.
* Livnat, Zohar, “On verbal irony, meta-linguistic knowledge and echoic interpretation”. ''Pragmatics & Cognition'' 12:1 2004, pp. 57-70.
* "הפיסוק כאמצעי רטורי", '''בלשנות עברית '''46 (תש"ס), עמ' 69–79.
* Livnat, Zohar, “Quantity, truthfulness, and ironic effect”. ''Language Sciences'' 33:2, 2011, pp. 305-315.
* "תיאורי משפט מתחמים", '''ספר [[רפאל ניר]]: מחקרים בתקשורת בבלשנות ובהוראת לשון''', בעריכת [[אורה שורצולד]], [[שושנה בלום-קולקה]] ו[[עלית אולשטיין]], ירושלים תש"ס, עמ' 370–376.
* Livnat, Zohar, “Making analogy work in the public arena”. ''Journal of Language and Politics'' 10:2, 2011, pp. 227-247.
* "על לשון, משפט וצדק חברתי", '''תעודה''' יח (תשס"ב), עמ' 177–199.
* Livnat, Zohar, “Negotiating scientific ethos in academic controversy”''. Journal of Argumentation in Context'' 3:2, 2014, pp. 126-152.
* "עיונים בשיח המשפטי הפרשני: 'משמעות המשפט', 'משמעות המבע' ו'משמעות הדובר'", '''העברית שפה חיה''', ג, בעריכת [[רינה בן-שחר]] ו[[גדעון טורי]], תל אביב 2003, עמ' 191–206.
* Dori-Hacohen, Gonen and Livnat, Zohar, “Negotiating norms of discussion in the public arena: The use of irony in radio phone-in programs”. ''Journal of communication'' 65, 2015, pp. 909-931.
* "לשאלת נוכחות הדובר בטקסט המדעי", '''העברית ואחיותיה''' ו-ז (תשס"ז), עמ' 115–139.
* Livnat, Zohar and Lewin, Beverly, “The Interpersonal Strand of Political Speech: Recruiting the Audience in PM Benjamin Netanyahu's Speeches”. ''Language and Dialogue'', 6:2, 2016, pp. 275-305.
* "אנטומיה של עמימות ממלכתית: מבט לשוני-רטורי על 'נאום ההתנתקות'", '''מילה בסלע: רטוריקה עכשיו''', בעריכת יהושע גתי, עמק יזרעאל תשס"ט, עמ' 65–87.
* Livnat, Zohar, “'There are no words that are ‘clear’ in of themselves': Meta-pragmatic comments and semantic analysis in legal interpretation”. ''International Journal of Legal Discourse'' 2:1, 2017, pp. 154-169.
* "'עכשיו' כסמן שיח: סגמנטציה והבלטת ערך", '''חלקת לשון''' 43 (תשע"ב), עמ' 345–366.
* Livnat, Zohar and Gonen Dori-Hacohen, “Indexing membership via responding to irony: Communication competence in Israeli radio call-in shows”. ''Language and Communication'' 58, 2018, pp. 62-79.
* לבנת, זהר, "דיאלוגיות בשיח הפוליטי: אל מי דיבר נתניהו בנאום בר -אילן?", '''חלקת לשון'''  47 (תשע"ה), 142-120עמ' 120–142.▼
* לבנת, זהר, "סמני השיח בעברית של ימינו – מבט סינכרוני ודיאכרוני", '''250 שנות עברית חדשה''', עורך: חיים א' כהן, הוצאת האקדמיה ללשון העברית תשס"ט, עמ' 211-227.
* לבנת, זהר ואילאיל יציב, "חזרות וצירי ניגוד בנרטיב דבור", '''העברית שפה חיה''' ה', 2010, עמ' 291-277.
* לבנת, זהר, "העברית כשפת מחקר מודרנית", '''דפים''' 57 2014, עמ' 94-83.
▲* לבנת, זהר, "דיאלוגיות בשיח הפוליטי: אל מי דיבר נתניהו בנאום בר אילן?" '''חלקת לשון''' 47 תשע"ה, 142-120.
* לבנת, זהר, "הצירוף 'מה שקרה' ודומיו כסמני שיח בהתהוות", '''העברית שפה חיה''' ז' תשע"ו, עמ' 259-241.
* לבנת, זהר, נועם אמיר ועינת גונן, "ממשק שיח ופרוזודיה: 'עכשיו' כמקרה מבחן", '''תעודה''' כ"ז, תשע"ו, 523-503.
* לבנת, זהר ואילאיל יציב, "סימולציות קטגוריאליות ואפיזודיות בשיח הדבור: פענוח פרגמטי של כינויי גוף שני יחיד אימפרסונליים", '''העברית שפה חיה''' ח', 2018, עמ' 177-196.
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/זהר_לבנת"