זהר לבנת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לבקשתה של זהר עדכנתי את פרטי הביוגרפיה ורשימת המאמרים, אנחנו מבקשים לא להחזיר את הרשימה הקודמת כי היא לא מעודכנת
החלפתי את רשימת המאמרים. אבל פסקת הביוגרפיה החדשה אינה אנציקלופדית
שורה 4:
 
== ביוגרפיה ==
זהר לבנת היא בתם הבכורה של חמדה (בן-יוסף) ועמוס צפרוני. היא נולדה וגדלה בקיבוץ [[כפר עזה]]. ואת השכלתה רכשה בבית החינוך המשותף ב[[צה"שערל]] הנגב".שירתה לאחר השירות הצבאי כמורהכ[[מורה חיילת]] וכקצינת חינוך. התחילהבעלת אתתואר לימודיהראשון במחלקהמהמחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר אילן., היאאותו סיימה את לימודיה לתואר הראשון בהצטיינות יתרה והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט. בשנת 1996[[תשנ"ה]] זכתההגישה במלגתעבודת ליידי[[דוקטור]]ט דייויסבנושא לפוסט-דוקטורט"תיאורי בחוגהמשפט לקומוניקציההמוסגרים באוניברסיטהב[[עברית העברית.חדשה|עברית מאזהחדשה]]" שנתבמחלקה 1987ל[[לשון היאעברית|לשון מלמדתהעברית]] באוניברסיטתו[[לשונות שמיות]] ב[[אוניברסיטת בר -אילן,]]. ובשניםבשנת [[1996]] זכתה במלגת [[ליידי 2018דייויס]] ל[[פוסט-2012דוקטורט]] עמדהבחוג בראשל[[קומוניקציה]] המחלקהב[[האוניברסיטה ללשוןהעברית|אוניברסיטה העברית וללשונות שמיות]].
 
משנת [[1987]] לבנת מרצה במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 2018-2012 עמדה בראש המחלקה.
בין השנים 2014-2004 שימשה כעורכת כתב העת "בלשנות עברית", תפקיד אליו חזרה בשנת 2019. בשנים 2019-2016 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש) ובשנים 2019-2017 כיהנה כסגנית הנשיא של האגודה הבינלאומית לחקר הדיאלוג (IADA). בשנים 2018-2012 כיהנה כיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך.
 
תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם חקר[[תחביר השיחעברי|תחביר]], [[רטוריקה]], [[סמנטיקה]], [[פרגמטיקה]] ורטוריקהו[[חקר השיח]] של העברית הישראלית הדבורה והכתובההמודרנית. ספריה ומאמריה עוסקים בניתוח רטורי של השיח המדעי, ברטוריקה של נאומים [[פוליטיקה|פוליטיים]], בניתוח שיח עימותי באמצעי התקשורתה[[תקשורת]], בחקר האירוניהה[[אירוניה]] הלשונית, בתהליכי [[גרמטיזציה]] ובסמני שיח, וכן בקשרים בין לשון ומשפט. היא מנהלת, יחד עם פרופ' [[תמר וולף-מונזון]], הכנת מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של [[אורי צבי גרינברג]].
היא נשואה לרז לבנת ואם לשלושה בנים, מתגוררת בגני תקווה.
 
בין השנים [[2014]]-[[2004]] שימשה כעורכת כתב העת "בלשנות עברית", תפקיד אליו חזרה בשנת [[2019]]. בשנים 2019-[[2016]] כיהנה כנשיאת [[האגודה הישראלית לבלשנות יישומית]] (איל"ש) ובשנים 2019-[[2017]] כיהנה כסגנית הנשיא של [[האגודה הבינלאומית לחקר הדיאלוג]] (IADA). בשנים [[2018]]-[[2012]] כיהנה כיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרדב[[משרד החינוך]].
== תחומי מחקר ==
 
תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם חקר השיח, פרגמטיקה ורטוריקה של העברית הישראלית הדבורה והכתובה. ספריה ומאמריה עוסקים בניתוח רטורי של השיח המדעי, ברטוריקה של נאומים פוליטיים, בניתוח שיח עימותי באמצעי התקשורת, בחקר האירוניה הלשונית, בתהליכי גרמטיזציה ובסמני שיח, וכן בקשרים בין לשון ומשפט.
לבנת מתגוררת ב[[גני תקווה]], נשואה ולה שלושה בנים.
 
== ספריה ==
שורה 25 ⟵ 26:
 
== ממאמריה ==
 
* Livnat, Zohar, “On verbal irony, meta-linguistic knowledge and echoic interpretation”. Pragmatics & Cognition 12:1 2004, pp. 57-70.
* Livnat, Zohar, “Quantity, truthfulness, and ironic effect”. Language Sciences 33:2, 2011, pp. 305-315.