שא-נור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פינוי ההתנחלות: ניסוח תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
←ההתנחלות הראשונה: תקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 31:
ההתנחלות הוקמה סביב מבנה [[מצודות טגארט|מצודת טגארט]] שהוקם על ידי משטרת המנדט בשנת 1941, במטרה להגן על כביש שכם-ג'נין העובר בסמוך (הוא נקרא במקור בניין "משטרת סילת א-ד'אהר" על שם ה[[סילת א-ד'אהר|כפר הסמוך]]){{הערה|{{PalPost|Patrick O'Donovan|No Sign of Jews|1948/07/30|00402}}|שמאל=כן}}. ב-28 בספטמבר 1977, ביצעו חברי גרעין "דותן" ניסיון התנחלות ראשון במבנה{{הערה|{{מעריב||התנחלות בדותן|1977/09/28|00206}}}}. הם בחרו במקום מאחר שבניין המשטרה היה רכוש ממשלתי, בריטי ואחר כך ירדני. ועבר לחזקת צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים. המבנה היה נטוש, אך הוא שימש לאימוני [[לוחמה בשטח בנוי]] של טירוני הצנחנים ממחנה סנור הסמוך (מחנה צבא ירדני ששימש כבסיס אימונים באותן שנים){{הערה|שם=ארץבחאקי|[[עמירם אורן]] ורפי רגב, '''ארץ בחאקי : קרקע וביטחון בישראל''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2008, עמוד: 82}}.
גרעין "דותן", הוקם על ידי תנועת [[גוש אמונים]] בינואר 1975 בחיפה, במטרה להקים התנחלות ב[[עמק דותן]]{{הערה|{{מעריב||ראשי "גוש אמונים" מבטיחים "מיבצע גדול"|1975/01/14|01201}}}}. בגרעין היו כ-50 חברים, חילונים בעלי מקצועות חופשיים תושבי חיפה, הקריות ועמק יזרעאל{{הערה|{{מעריב|דליה מזורי|גרעין התנחלות מבקש להתישב בעמק דותן|1975/03/23|01207}}}}. לאחר [[המהפך]] בבחירות 1977, החלו לפעול
אנשי הגרעין התגוררו במבנה המשטרה וב[[בית נייד|קרוואנים]], אך לאחר שנה פקד את היישוב משבר עקב סיכוכים בין חברי הגרעין ורוב המשפחות עזבו את המקום{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|דותן בשומרון לפני פירוק|1978/12/22|01201}}}}. באוגוסט 1979 אותר שטח של כ-100 דונם ליד [[עראבה (שומרון)|עראבה]] להקמת יישוב קבע לחברי הגרעין בשם [[מבוא דותן]]{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|אותר שטח ליישוב הקבע של דותן דרומית לג'נין|1979/08/05|00400}}}} ו[[ועדת השרים להתיישבות]] אישרה את הקמת היישוב בסוף אוגוסט 1979{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|יוקמו 4 יישובים חדשים בשומרון|1979/08/29|00304}}}}. ההחלטה אושררה בממשלה באמצע ספטמבר{{הערה|{{דבר||בגין יציע היום לממשלה להקים את ריחן ודותן|1979/09/16|00108}}{{ש}}{{דבר||הממשלה דחתה ערעור ידין בענין ריחן ודותן|1979/09/17|00102}}}}, לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים{{הערה|{{דבר||היועץ המשפטי יצטרך|1979/09/10|00205}}}}. על ההחלטה להקים את היישוב ערער [[יגאל ידין]], בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה{{הערה|{{דבר||ועדת חו"ב תצביע מחר על ערעור|1979/09/18|00102}}; {{דבר||המשך|1979/09/18|00212}}}}, אך ערעורו נדחה{{הערה|{{דבר||ערעור ידין נדחה|1979/09/20|00200}}}}.מבוא דותן עלה על הקרקע ביוני [[1981]] והמקום חזר לשמש את צה"ל לאימונים{{הערה|שם=ארץבחאקי}}.
===הקמת כפר האמנים===
באפריל [[1988]] עלתה למקום, קבוצה של [[אמן (אמנות)|אמנים]], עולים מ[[ברית המועצות]], שהקימו במקום כפר אמנים לפי המודל של [[עין הוד]]{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|עין-הוד "רוסי" בלב השומרון|1988/07/08|01601}}}}. המקום קיבל אז את השם "שא-נור"{{הערה|{{מעריב|אהוד רבינוביץ|שא־נור|1988/03/31|00811}}}}. מבנה המשטרה שופץ ושימש אולם לתערוכות, הוקמה גם סדנה ובית יציקה ל[[פיסול]]. בסך הכל גרו במקום 11 משפחות של אמנים, רובם [[צייר]]ים{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|"עין הוד רוסי" בלב האינתיפאדה|1990/04/20|02309}}}}. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הצטרפו אליהם מספר אמנים נוספים עולים מ[[ברית המועצות]], ביניהם גם [[אדוארד גרוסמן]]{{הערה|{{הארץ|אינה שפירו|יש מוזה גם בנתניה|1.1558494|30 בדצמבר 2005}}}}. בסוף שנת [[2000]], עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]], הפכה הגישה להתנחלות המבודדת למסוכנת, רוב האמנים נוטשו את המקום ונותרו בו רק 7 תושבים. במקומם עברה קבוצה של משפחות ורווקים מאנשי [[חב"ד]] להתגורר בו, והם הקימו ישיבה במבנה ששימש בעבר כמסגד{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|בהתנחלות שא-נור נותרו רק שבעה מהתושבים הוותיקים|1.726742|17 באוגוסט 2001}}}}. כעבור חצי שנה גם אנשי חב"ד נטשו את המקום{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|חומש ושא-נור כבר אינם יישובים פיקטיוויים|1.949726|2 במרץ 2004}}}}
| |||