הבדלים בין גרסאות בדף "זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית"

פרקי הספר הם נוסח מורחב של ההרצאות{{הערה|1=The Hilda Stich Strook lectures.}} שנשא שלום, בשפה ה[[אנגלית]] (למעט ההרצאה החמישית אותה נשא בעברית), ב"מכון היהודי ללימודי הדת"{{הערה|1=ה- Jewish Institute of Religion, שעד לשנת 1950, היה מוסד נפרד מ[[היברו יוניון קולג']].}}, בקתדרה על שם שטרוּק, בניו־יורק, בשנת [[1938]]{{הערה|1=תאריכי חמש ההרצאות הראשונות: 1, 7, 8, 9 ו- 10 במרץ 1938. המידע מופיע בתיק 24 ב[[גרשם שלום#ארכיון שלום|ארכיון שלום]]. ראו [[יונתן מאיר]], [http://www.tau.ac.il/~dassaf/books/scholem/Scholem_Review_Jonatan_Meir.PDF "גנזי שלום"], '''[[תרביץ]]''' - רבעון למדעי היהדות, כרך ע"ח, חוברת ב' (תשס"ט), עמ' 255 - 270, באתר אוניברסיטת ת"א. (להלן: "מאיר, גנזי שלום"), בעמ' 261 (עמ' 7 למאמר), הערת שולים 22.}}. שלום הוזמן למכון כמרצה אורח בשנת [[1937]], על ידי [[סטפן וייז]], מי שהיה מראשי הקהילה הרפורמית בארצות הברית ומאוחר יותר יושב־ראש [[הוועד הפועל הציוני|ועד הפועל הציוני]].{{הערה|1=ראו מכתבה של אמו של שלום לשלום, מיום 3 - 4 באוגוסט 1937, בעמ' 425 - 428, בספר: '''גרשם שלום ואמו''', מכתבים 1917 - 1946; מגרמנית ארנו בר; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא איטה שדלצקי בשיתוף עם תומאס שפאר, ירושלים: [[הוצאת שוקן]], תשנ"ח-1998. ראו גם הערת העורכת לאמור במכתב, הערת שוליים 1, בעמ' 428. שלום הוזמן להרצות בשנית על ידי וייז, בפברואר 1946, סדרת הרצאות על הקבלה. את ההרצאות רצה וייז לפרסם בספר בהוצאת המכון, אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. ראו מאיר, גנזי שלום, עמ' 261.}} את הספר הקדיש שלום לחברו הטוב, [[וולטר בנימין]].{{הערה|1=ההקדשה מופיעה בעמוד שלאחר השער הראשי של הספר, ונוסחה המלא הוא: To the memory of WALTER BENJAMIN (1892 - 1940). The friend of a lifetime whose genius united the insight of the Metaphysician, the interpretative power of the Critic and the erudition of the scholar. Died at Port Bou (Spain) on his way into freedom.}}
 
הספר נכתב במקור ב[[גרמנית]] (למעט הפרק החמישי שנכתב ב[[עברית]]), אך התפרסם לראשונה בשפה האנגלית, בתרגומו של ג'ורג' ליכטהיים (George Lichtheim){{כ}}.{{הערה|1=ראו [[יוסף דן]], "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'", '''ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו''', [[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]] (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[תשס"ז]], כרך א', עמ' 265 - 304 (להלן: "דן, שלום וארנוס"), בעמ' 278, הערת שוליים 21. פורסם שוב בתוך: יוסף דן, '''על גרשם שלום''', תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010 (פרק שמיני).}} הוא היה אמור להִתרגם לעברית על ידי שלמה צוקר, מהמחלקה לכתבי יד וארכיונים ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]], אך הדבר לא יצא לפועל.{{הערה|1=ראו [[אברהם שפירא (פצ'י)|אברהם שפירא]], "גלגוליו של חיבורו של גרשם שלום, 'מגן דוד: תולדותיו של סמל'", '''גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל''', עין חרוד: משכן לאומנות, תשס"ט, בעמ' 11.}} במהלך השנים תורגמו לעברית שלושה פרקים מתוך הספר וכן חלק מתוך פרק נוסף.{{הערה|1=ההרצאות השלישית, השביעית והתשיעית תורגמו במלואן. ההרצאה השמינית תורגמה באופן חלקי. ראו גם בפרק הבא: "פרקי הספר".}}, ובשנת [[2016]] תורגם הספר כולו לעברית.
 
הספר נקרא בעברית: "זרמים '''עיקריים''' במיסטיקה היהודית"{{הערה|1=בשם זה מכנה אותו תלמידו, יוסף דן, במאמרו (ובמקומות נוספים): "הספר שבו נפרדו דרכיהם של החוקר והמקובל: יובל להופעת הספר 'זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית' לגרשם שלום", '''[[הארץ]]''', תרבות וספרות, 29.9.1991, עמ' 8; גם דוד אסף ואסתר ליבס, העורכים של הספר: '''השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום''', ירושלים: [[הוצאת עם עובד]] ו[[הוצאת מאגנס]], תשס"ט-2008, מתרגמים: "זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית", עמ' ט'; בחיפוש ב"גוגל", השם: "זרמים '''עיקריים''' במיסטיקה היהודית" הניב מאות תוצאות, בעוד שהשם: "זרמים '''ראשיים''' במיסטיקה היהודית" לא הניב כלל תוצאות (הנושאות את השם).}}, אולם שלום עצמו התעקש לקרוא לו: "זרמים '''ראשיים''' במיסטיקה היהודית"{{הערה|1=ראו גרשם שלום, "שני קונטרסים לר' משה די ליאון", '''קבץ על יד''', סדרה חדשה ספר ח' (י"ח), ירושלים: הוצאת מקיצי נרדמים, תשל"ו, עמ' 325 - 384, בעמ' 328: "כל מה שאמרתי בספרי על הזרמים הראשיים של המיסטיקה היהודית (פרק ה) על 'רבונותו הגמורה' של רמד"ל בבואו להשתמש בזוהר ובמדרש הנעלם, חל גם על ספר זה". לפי דניאל אברמס (מהדיר), '''קבלת האר"י, אוסף מאמרים מאת גרשם שלום''', לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, תשס"ח-2008 (להלן: "אברמס, קבלת האר"י"), עמ' 10.}}. לדעת [[דניאל אברמס]] ההבדל בין "זרמים ראשיים" ל"זרמים עיקריים" היה עקרוני לשלום, ובא להדגיש שהוא ראה בחלוקה שערך בין הזרמים במיסטיקה היהודית חלוקה שרירותית ולא מהותית.{{הערה|1=אברמס, קבלת האר"י, עמ' 10.}} [[אליעזר שביד]] קורא לספר "ראשי הזרמים במיסטיקה היהודית"{{הערה|אליעזר שביד, '''מיסטיקה ויהדות לפי גרשם שלום''' - ניתוח ביקורתי, ירושלים: [[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]], מוסף ב', תשמ"ג, עמ' 5 הערה 1; אליעזר שביד, [http://hsf.bgu.ac.il/cjt/files/limud/Schweid.pdf דרכִּי במחקרה ובהוראתה של מחשבת ישראל: הרהורים אישיים על הערך החברתי, התרבותי והרוחני בלימוד האקדמי של היהדות]}}.
501

עריכות