ויקיפדיה

המעמד היצירתי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תיאוריה-->תאוריה
שורה 3:
את המונח ואת הכלי הכלכלי שנקרא "העיר היצירתית", טבע התאורטיקן [[ריצ'רד פלורידה]] {{אנ|Richard Florida}} בספרו "עלייתו של המעמד היצירתי" (The Rise of the Creative Class), אשר ראה אור בשנת 2002. בשימוש במונח זה, פלורידה שאב השראה מכתביהם של [[ג'יין ג'ייקובס]] והסוציולוג רוברט פארק שהתבוננו על ערים ומצאו בהן גיוון, יצירתיות וחדשנות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Richard Florida|שם=Cities and the creative class|מקום הוצאה=Routledge|מו"ל=|שנת הוצאה=2005}}</ref> פלורידה מתייחס לכתיבתה המהפכנית של ג'ייקובס שכבר לפני כמה עשורים ציינה את יכולתן של ערים למשוך אנשים יצירתיים ובכך לדרבן צמיחה כלכלית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gert-Jan Hospers & Roy van Dalm|שם=How to create a creative city? The viewpoints of Richard Florida and Jane Jacobs|כתב עת=Foresight|שנת הוצאה=2005}}</ref>
 
פלורידה מתייחס בכתביו גם לתאוריית ה[[הון אנושי|הון האנושי]], תאוריה כלכלית שבמסגרתה מבוססת הטענה שאנשים יצירתיים הם הכוח המניע בצמיחה כלכלית אזורית, ושצמיחה כלכלית תתחולל במקומות שבהם יש ריכוז של משכילים. במחקרו פלורידה מרחיב את המבט ובוחן מדוע אנשים יצירתיים מתרכזים במקומות מסוימים. התאוריה שלו גורסת שאנשים יצירתיים הם הכוח הכלכלי המניע, ואנשים אלו מעדיפים מקומות שהם חדשניים, מגוונים וסבלניים. התאוריה שלו נבדלת מתאוריית ה"הון האנושי" בשני תחומים: ראשית הוא מזהה סוג מסוים של הון אנושי -– אנשים יצירתיים, כמפתח לצמיחה כלכלית. שנית, התאוריה שלו מזהה ומדגישה אלמנטים שמעצבים את האזורים המועדפים על ידי האנשים היצירתיים.
 
== מקצועות המעמד היצירתי ==
ההון האנושי עליו כותב פלורידה הוא המעמד היצירתי. בלב המעמד היצירתי הוא מתאר מדענים ומהנדסים, פרופסורים באוניברסיטאות, משוררים וסופרים, אמנים, בדרנים, שחקנים מעצבים ואדריכלים. יחד איתם נמצאים גם מנהיגים מחשבתיים של תקופתנוהתקופה – עיתונאים, עורכים, דמויות ציבוריות, אנליסטים והוגי דעות נוספים. המקצועות הללו, שנמצאים בלב המעמד היצירתי, מייצרים דפוסים חדשים שיכולים להפוך לרווחים בציבור הרחב, כמו עיצוב של מוצרים או המצאה של תיאוריותתאוריות ואסטרטגיות שניתן להשתמש בהם במקרים רבים.
 
במעגל הרחב יותר של המעמד היצירתי ישנם אנשי מקצוע יצירתיים שעובדים במגוון רחב של מקצועות מבוססי ידע, בתחומי ההיי-טק, שירותים פיננסיים, מקצועות המשפטים והבריאות והניהול העסקי. אנשים אלו עוסקים בפתרון בעיות יצירתי, תוך התבססות על גופי ידע מורכבים לפתרון בעיות ספציפי. פעולה זו דורשת דרגה גבוהה של השכלה פורמלית ובכך גם הון אנושי גבוה.
שורה 28:
ישנם הסבורים כי התאוריה של פלורידה היא תאוריה פלקטית, ביניהם [[ג'יימי פק]] {{אנ|Jamie Peck}}, אשר טוען כי רעיון "העיר היצירתית" שהפך לכלי פיתוח עירוני מואץ, תחת חסות הטרנד היצירתי, הוא כלי שמייצר עירוניות פלאקטית, אחודה ובנאלית. האמנות ותרבות הופכות להיות כלי כלכלי וסחורה,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3776835,00.html|הכותב=רעות ברנע|כותרת=רוצה לקפוץ אלי לאמנות? מוזיאון הפופ אפ חוזר|אתר=כלכליסט|תאריך=01.01.20}}</ref> והאנשים שיכולים לגור בה הם רק אלו בעלי היכולת הכלכלית המתאימה. כתוצאה מכך, העיר הופכת לחד גונית ומדירה אוכלוסיות מסוימות. פק טוען כי העיר היא מערך מורכב הרבה יותר מפתרון הקסם שמציע פלורידה ובכדי לקדם שינוי אמיתי בעיר נדרשים תהליכי עומק אמיתיים ולא פתרונות אינסטנט. פק מכנה את רעיונותיו של פלורידה "מיקרוסוציולוגיה חובבנית".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jamie Peck|שם=Struggling with the Creative Class|כתב עת=International Journal of Urban and Regional Research|שנת הוצאה=2005}}</ref>
 
=== התיאוריההתאוריה אינה תורמת לכלכלת העיר ===
ביקורת אחרת הביעה ספקנות ביחס לאופן שבו העיר היצירתית אכן תורמת לצמיחה כלכלית של העיר. כריסטופר פריסי מ[[אוניברסיטת סירקיוז]] ב[[ניו יורק]] גילה כי הנתונים ששימשו את פלורידה במחקרו, לא מצביעים על קשר ישיר בין המעמד היצירתי והצמיחה כלכלית עירונית כפי שפלורידה טוען, ועל כן לטענתו "המלך הוא עירום".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hoyman, Michele & Faricy, Christopher|שם=It Takes A Village: A Test of the Creative Class, Social Capital, and Human Capital Theories|כתב עת=Urban Affairs Review|שנת הוצאה=2008}}</ref>
 
שורה 34:
 
=== תאוריה גזענית ומדירה ===
אל ביקורות אלה מצטרף זרם ביקורתי שטוען כי התאוריה היא גזענית. אף על פי שפלורידה קידם את המסרים תחת מעטה של חשיבה פרוגרסיבית, הרואה בקליטת מהגרים וברב תרבותיות כחלק מהמתכון לעיר יצירתית מוצלחת, ישנם חוקרים הטוענים כי מדובר באמירה מן הפה אל החוץ כיוון שמימוש רעיונות "העיר היצירתית" מביאים הלכה למעשה לתהליך של סגרגרציה מואצת. תהליך זה מתרחש כיון שהעיר היצירתית מפלחת את שכבות האוכלוסייה לסוגי יצירתיות שונים-היזמיםשונים–היזמים בהם יש זיק של גאונות, הטכנולוגיים אותם העיר צריכה עבור שגשוג כלכלי, האמנים הרעבים והשורדים ו"הבוהמה הגבוהה", שאותם צריך למשוך כיוון שהם ייצרו עיר טרנדית ויגרמו למעמדות הגבוהים יותר להגיע. בנוסף, הרעיונות הללו מקדמים נתיבי קריירה וכלכלה עירונית, אשר משמרים ומחזקים את תקרת הזכוכית שמיעוטים ונשים לא מצליחים לבקע. השחקן הראשי שמוצג בחזית התאוריה הוא דמות נורמטיבית, גברית על פי רוב ושיש לה אפשרות למוביליות חברתית. מתנגדים נוספים לרעיון העיר היצירתית טוענים כי העיר היצירתית של פלורידה מייצרת עיר המושתת על רב תרבותיות וחיבוק של הקהילה הלה"טבית, רק כדי למשוך אוכלוסייה של פריוויבלגים, לבנים, הטרוסקסואלים וע"פ רב גברים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Parker, B|שם=Beyond the class act: Gender and race in the ‘creative city’ discourse|כתב עת=Gender in an Urban World (Research in Urban Sociology, Vol. 9)|שנת הוצאה=2008}}</ref>
 
=== איבחון שגוי ===
שורה 40:
 
== ריצ'רד פלורידה חוזר בו ==
בשנת 2017 החל פלורידה חוזר בו מרעיון "העיר היצירתית". כחמש עשרה שנה לאחר הגיית רעיון "העיר היצירתית" טען פלורידה שמחקריו מראים על היווצרות ערים חצויות -– ערים בהם ישנה חצר קדמית וחצר אחורית והתאוריה שהוא הגה משרתת את הצד העשיר שלהן בלבד. כך ניתן לקרוא את הסיפור של ערים כמו אוסטין, [[שיקגו]], ניו יורק, טורונטו ו[[סידני]], בהם מחירי הדיור האמירו ונוצרה ג'נטריפיקציה בעוד שהתברר כי בני ה"מעמד היצירתי" היו תמיד בני מעמד עשיר ורק התעשרו עוד יותר מהתהליכים הכלכליים שה"עיר היצירתית" הביאו איתם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jacobinmag.com/2017/08/new-urban-crisis-review-richard-florida|הכותב=Sam Wetherell|כותרת=Richard Florida Is Sorry|אתר=JACOBIN|תאריך=08.19.2017}}</ref>
 
פלורידה אמד את איכותן של ערים לפי "מדדי מגניבות" וכמות האוכלוסייה הלהט"בית שקיימת בה, ועד ליצירת אינדקס בוהמייני לחישוב הצמיחה הכלכלית של העיר, והסיק שהרעיון המקורי של העיר היצירתית בעצם מצמצם את הפוטנציאל האנושי ומכיר רק באופן בו ההון התרבותי והאנושי משרת את כלכלת העיר ולאו דווקא את האנשים בה. אפילו השימוש בערך רב תרבותיות הוסט לתמיכה בפיתוח העירוני ולא קודם עבור האנשים שחיים בה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.citylab.com/life/2016/05/creative-class-race-black-white-divide/481749/|הכותב=Richard Florida|כותרת=The Racial Divide in the Creative Economy|אתר=CITY LAB|תאריך=09/05/2016}}</ref>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המעמד_היצירתי"