ביטחון מידע – הבדלי גרסאות

מניעת מידע נעשית על ידי משמעת עצמית של החברים בארגון, קביעת סיווג בטחוני למסמכים, לשיחות, לאמצעים ולמתקנים. השמדת מידע מסווג על ידי גריסת מסמכים, [[הצפנה]] של [[רשת תקשורת|רשתות תקשורת]], ומניעת גישה של חברי הארגון למקומות בהם מידע עשוי לזלוג, על פי עקרון המידור - אדם נחשף רק למידע אותו הוא חייב לצורך עבודתו, אך לא מעבר לכך (ללא קשר לרמת סיווגו הבטחוני בארגון). כך יכול להווצר מצב שבו רק ראש הארגון יודע על כלל פעולות הארגון, ולעיתיםולעתים גם הוא אינו ממודר לכלל המידע.

ארגון השומר על סודיותו היה מעדיף תמיד לחסום כל רשת תקשורת שיש לו מגישה ל[[אינטרנט]]. למרות זאת, לפעמים הדבר לא אפשרי - לעיתיםלעתים העובדים צריכים גישה ל[[דואר אלקטרוני|דוא"ל]] ול[[אינטרנט]], ופעמים אחרות נדרשת היכולת לעבוד מרחוק. בפעמים אלה דואגים בארגונים המודעים יותר לחשיבות בטחון המידע כי אלה יהיו מוצפנים. דואר אלקטרוני ניתן להצפנה על ידי תוכנות שונות, והתקשרות מהבית נעשת על ידי [[Virtual Private Network]] - VPN, המגינה בהצפנה כפולה על המידע העובר בין רשת הארגון למחשב העובד בבית.