יהודה עמיחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 7:
| יצירות בולטות = [[עכשיו ובימים האחרים]]
|פרסים והוקרה=[[פרס ישראל]], [[פרס שלונסקי]], פרס רדיו איטליה, [[פרס ברנר]], [[פרס אקו"ם]], [[פרס ביאליק]], [[פרס עגנון]]}}
'''יהודה עמיחי''' ([[3 במאי]] [[1924]] – [[22 בספטמבר]] [[2000]]) היה [[משורר|משורר]],סופר ומחזאי[[סופר]] ו[[מחזאי]] [[ישראלי]], זוכה [[פרס ישראל]] ל[[שירה]] ([[1982]]). נחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה ב[[שירה עברית#שירה עברית מודרנית|שירה העברית החדשה]], ונמנה עם הבולטים בשירה הבינלאומית ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].
 
==תולדות חייו==
שורה 41:
{{הארץ|חנה עמיחי|הצעת הרכישה הראשונה של ארכיון עמיחי הייתה לבית הספרים הלאומי|1.1843426|19 באוקטובר 2012}}}}
 
עמיחי הותיר אחריו שני ילדים מנישואיו השניים עם חנה סוקולוב ועוד בן מנישואיו הראשונים עם תמר. התגורר בשכונת [[ימין משה]] בירושלים. לאורך כל שנותיו - וגם בכמהבמספר משיריו קורעי-הלב ביותר - הזכיר עמיחי את רות הנובר, אהבת ילדותו ונעוריונעוריו, אשר ניספתה במחנה-ב[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[סוביבור]].{{מקור}}
 
==יצירתו הספרותית==
יהודה עמיחי חולל תמורה מהפכנית בשירה העברית בשנות החמישים. הוא הדגיש את שירת "האני" בדור שהדגיש את שירת "האנחנו", את האידאולוגיה הקולקטיבית ואת המיתוס. הוא השתמש בדימויים מודרניים מקוריים לתיאור רגשות ומצבים של היחיד. שני קובצי שיריו הראשונים של עמיחי, 'עכשיו ובימים האחרים' (1955) ו"במרחק שתי תקוות" (1958) מסמלים שינוי זה.
 
עמיחי הפך במהרה למשורר פופולרי וידוע בציבור. שירתו שיקפה איפוא הלכי רוח של שינוי בקרב קוראי השירה שחיפשו ביטוי חדש למציאות עולמם. חוקר הספרות [[גרשון שקד]] אמר עליו "למדנו ממנו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות, וללא הגבהה פאתטית: שאין צורך להרעים בתותחים ומוטב לדבר בלשון בני-אדם."{{הערה|גרשון שקד, "מוסף הארץ" 22.10.99}} בנוסף לספרי שיריו, פרסם עמיחי גם כמה רומנים, מחזות (שניים מהם הועלו על הבמה -ללא הצלחה) וכמה תסכיתי רדיו. הפרוזה והדרמה שלו התקבלו בצורה מעורבת.
 
יצירתו תורגמה לשפות רבות, ובהן [[אנגלית]], [[ספרדית]], [[צרפתית]] ו[[גרמנית]].{{הערה|{{המכון לתרגום|13198}}}}