יצחק אייזיק מטירנא – הבדלי גרסאות

| שם בשפת המקור =

| תמונה =

| כיתוב =

| כינוי =

| תאריך לידה =

| תאריך פטירה =

| מקום פטירה =

| סיבת המוות =

| מקום קבורה =

| מדינה =

| תאריך לידה עברי =

| תקופת פעילות =

| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[הלכה]], [[מנהג]]ים

| תפקידים נוספים =

| תלמידיו =

| בן זוג =

| בת זוג =

| צאצאים =

| פרסים והוקרה =

| חתימה =

לאחר הפרעות, חיבר רבי יצחק את "ספר המנהגים" שבזכותו הוא מוכר. בחיבור סיכם בעיקר את מנהגי יהודי [[אוסטריה]], ואזורים אחרים ב[[מרכז אירופה]] כ[[הונגריה]] ו[[בוהמיה]], לפי מה שלמד מרבותיו. מטרתו הכללית של הספר היא לשמש מדריך לבא בשערי [[בית כנסת|בית הכנסת]] ולהתמצא במהלך ה[[תפילה]]. המחבר ציין כי היעדר בקיאים והרצון להבהיר מה יש לעשות בפועל הביאו לכתוב ספר בלשון השווה לכל נפש.{{הערה|נוסח 'מנהגי מהרא"ק' שלפנינו קצר יותר, ראו במבוא למהדורת "מכון ירושלים", עמ' 16 בהערה 23.}} הספר מתחיל במנהגי [[מוצ"ש]], ימי החול, [[שבת]] ו[[ראש חודש]], ולאחר מכן מביא את מנהגי כל השנה לפי סדר החודשים מ[[חודש]] [[ניסן]] כמקובל.

"ספר המנהגים" הוא הנפוץ ביותר מסוגו ב[[יהדות אשכנז]] ובייחוד במזרח אירופה,{{הערה|שם, עמ' 9.}} אף שעד ראשית ה[[דפוס]] היו חיבורי המהרא"ק והמהרי"ל נפוצים יותר.{{הערה|לספר המנהגים של המהרי"ל נמצאו 22 כתבי יד לעומת שניים של ספרו של רבי יצחק אייזיק.}} בשל כך כמעט ואינו מוזכר בכתבי בני דורו.{{הערה|שם, עמ' 15 ובהערה 21 בעמוד זה.}} כך גם אצל ה[[אחרונים]], אם כי [[הרמ"א]] מצטטו רבות ב"[[המפה|מפה]]" ל[[שולחן ערוך]] ומסתמך על דבריו כמנהג אשכנז המקובל. כך גם ב"דרכי משה", פירושו ל[[ארבעה טורים]]. המהדורה המודפסת הראשונה של "ספר המנהגים" יצאה לאור ב[[ונציה|וונציה]] ב-1566. מאז הספר הודפס מעל מאה פעמים, כולל תרגומים רבים ליידיש.{{הערה|שם, עמ' 11 ובהערה 5 בעמוד זה. וראה במאמרו של י' יוסף כהן ב"המעין", תמוז תשכ"ח, עמ' 12-9 רשימת מהדורות עד ת"ק.}}

בעקבות תפוצתו הרבה, מנהגים רבים שנוהגים האשכנזים (לפחות בקהילות אשכנז המזרחי) הם לפיו. ביניהם אמירת [[תשליך]], קיום [[סעודת פורים|סעודת הפורים]] אחרי הצהריים לאחר [[תפילת מנחה]] והקפדה שרובה תהיה ביום, אי-אמירת [[תחנון]] ב[[ל"ג בעומר]] וב[[ט"ו באב]], [[תקיעת שופר|תקיעה בשופר]] בכל חודש [[אלול]] למעט בערב ראש השנה, השענת הראש ב[[נפילת אפיים]] בשחרית על הזרוע שה[[תפילין]] של יד אינן מונחות עליה ולהפך בנפילת אפיים במנחה. ישנם מנהגים אחרים רבים המקובלים על פי ספרו. כמו כן, נתקבלו רובן ככולן של הכרעותיו לגבי פיוטים במחזור אשכנז המזרחי. לדוגמה, ברוב כתבי יד, מופיע היוצר "אפוני אימיו" להראב"ן לשבת ברית, אך על פי קביעות ספר המנהגים, ברוב דפוסי המנהג המזרחי מופיע היוצר "אות בריתות שלש עשרה" לאברהם הכהן ברבי יצחק.{{הערה|[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=815 עמ' 798].}}