הבדלים בין גרסאות בדף "ערך (כלכלה)"

נוספו 2 בתים ,  לפני שנה
מ
היתה ⇽ הייתה (באמצעות WP:JWB)
(קארל מרקס ==> קרל מרקס)
מ (היתה ⇽ הייתה (באמצעות WP:JWB))
בזרם קלאסי אחר, [[קרל מרקס|מרקס]] הבחין בין המושגים: "ערך לצורך שימוש" (הערך שסחורה מספקת לקונה המבצע בה שימוש); "עלות העבודה" המכונה על ידו - "ערך" (שהוא זמן העבודה ההכרחי להפקת המוצר/השירות); ו"מחיר" (שהוא כמה זמן-עבודה ניתן להפיק על ידי מכירת הסחורה, מה שכונה על ידי סמית' - ערך "ציווי העבודה"). לפי הפרשנות המקובלת של "[[תאוריית הערך של העבודה]]", מרקס (כמו ריקרדו),  פיתח את "תאוריית המחיר של העבודה", שבה המטרה של ניתוח הערך הייתה לאפשר חישוב [[מחיר יחסי|מחירים יחסיים]]. אחרים רואים את המושג "ערך" כחלק מפרשנותו הסוציו-פוליטית ומביקורתו על הקפיטליזם וחברות אחרות, ומכחישים כי הוא נועד לשמש כקטגוריה של כלכלה. לפי פרשנות נוספת, המטרה של מרקס הייתה תאוריה שלמה בנושא "הדינמיקה של יצירת המחירים", אך הוא לא השלים אותה.
 
ב- 1860 פרסם [[ג'ון ראסקין]] ספר ובו ביקורת מנקודת מבט מוסרית על המושג הכלכלי ערך. הוא קרא לספרו ''Unto This Last'', והנקודה המרכזית שלו היתההייתה: "זה בלתי אפשרי להסיק, על כל מסה נתונה של עושר שנרכש, רק על ידי עצם קיומו, אם זה טוב או רע לאומה בה הוא קיים; וערכו האמיתי תלוי בסימן המוסרי הקשור אליו, כשם שכמות מתמטית תלויה בסימן האלגברי המצורף אליה. כל צבירה של עושר מסחרי עשויה להצביע, מחד, על תעשיות אמינות, שימוש מתקדם באנרגיות, ותהליכי יצור פרודוקטיביים; או, מנגד, הוא עשוי להצביע על נהנתנות, חומרניות, עריצות חסרת רחמים ותחמנות הרסנית". [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|גנדי]] קיבל השראה רבה מספרו של ראסקין ופרסם פרפרזה על כך בשנת 1908.
 
כלכלנים כגון [[לודוויג פון מיזס]] טענו כי "ערך", כשהכוונה היא למחיר, הוא תמיד תוצאה של שיקול דעת סובייקטיבי. לא ניתן לקבוע למשהו (פריט או שירות) מחיר בלי לקחת בחשבון את השיקולים האלה, כפי שהם מתבטאים בשווקים. לכן, זה שגוי לומר כי הערך הכלכלי של פריט (או שירות) שווה לעלות הייצור שלו או לעלות החלופה שלו.