זמושץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
History8302 (שיחה | תרומות)
הוספתי ספרד פורטוגל כי הגיעו בהתחלה מספרד פורטוגל
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 95:
[[קובץ:Zamość memorial.JPG|ממוזער|150px|אנדרטה לזכר יהודי זמושץ' הניצבת בבית הקברות בקריית שאול בתל אביב]]
[[קובץ:Zam1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לוח זיכרון בזמושץ']]
זמויסקי הזמין לעירו המתהווה בני עמים שונים ובהם גם יהודים, שכן היה מעוניין ביישובה ב[[סוחר]]ים שיפתחו את המסחר בה וב[[רופא]]ים. החל ב-[[1588]] הגיעו לעיר יהודים מ[[וונציה]] ומ[[האימפריה העות'מאנית]]מספרד פורטוגל וזכו ל[[שוויון זכויות]] ולפטור ממיסים למשך 25 שנים{{הערה|1=[https://www.bh.org.il/he/הקהילה-היהודית-בזמושץ-פולין/ הקהילה היהודית בזמושץ']}}. בין היתר הם היו רשאים לעסוק בכל מקצוע למעט ייצור נעליים, בפרוונות וב[[קדרות]], וניתנה להם רשות להקים את מבני הקהילה מ[[אבן לבנייה|אבן]] ולהיות בעלי בתים. בעיר קמה קהילה יהודית ספרדית שנחשבה לצפונית ביותר באירופה, וזו התרכזה סביב שוק המלח (Rynak Solny) באזור רחוב היהודים (Ul. Żydowska, כיום רחוב זמנהוף - Ul. Zamenhofa) והרחוב הנקרא כיום על שם יליד העיר [[י"ל פרץ]] (Ul. Pereca). הקהילה הספרדית התפרקה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-17]], ובמקביל החלו להתיישב בעיר יהודי אשכנז, אשר חלקם נמלטו מ[[פרעות חמלניצקי]]. מצבם של יהודי העיר הלך והתדרדר במשך [[המאה ה-18]] והורע אף יותר לאחר הכיבוש הרוסי ב-[[1815]]. מושל העיר שקל להגלות את כל הקהילה היהודית מהעיר ומשך מספר שנים הכניסה לתחומיה הייתה אסורה ליהודים. עם זאת, ב-[[1897]] התגוררו בעיר 7,034 יהודים, שהיוו מחצית מהאוכלוסייה, ומספרם גדל לכ-9,000 איש (כ-63% מהתושבים) ב-[[1909]].
 
ערב [[השואה]] מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-12,000 נפש שהיוו כ-45% מהתושבים, וכ-5,000 מהם הצליחו להימלט לתחומי [[ברית המועצות]] בתחילת המלחמה. הגרמנים הקימו את ה[[יודנראט]] באוקטובר 1939, ולפי מפקד שערך זה נותרו בעיר 4,984 יהודים, ואליהם נוספו כ-500 יהודים שהובאו ממקומות אחרים בפולין. בעיר קם [[גטו]] וכל היהודים מהעיר, מ[[קומארוב אוסאדה]] והסביבה חויבו לעבור אליו עד ה-[[1 במאי]] [[1941]]. הגירוש הגדול הראשון התקיים בערב [[פסח]], ה-[[11 באפריל]] [[1942]], וכ-3,000 איש גורשו ל[[בלזץ]]. בעיר נותרו כ-2,000 יהודים ואליהם נוספו 2,100 נוספים שגורשו מ[[צ'כוסלובקיה]] ומ[[גרמניה]]. שני גירושים גדולים נוספים לבלזץ ומשם ל[[מאידנק]] נערכו באפריל ובאוקטובר [[1942]], ועד מרץ [[1943]] נרצחו כל הנותרים בגטו. כ-300 יהודים שבו לעיר מברית המועצות לאחר שחרורה, אך הם נתקלו בעוינות ואף היו שני מקרי רצח. ב-[[1947]] נותרו בעיר חמישה יהודים.