|
'''תפילת מנשה''' הוא אחד מן [[הספרים החיצוניים]], המתאר את [[תפילה|תפילתו]] של [[מנשה המלך|מנשה מלך יהודה]] בן [[חזקיהו]] ונקרא ב[[וולגטה]] "תפילת מנשה מלך יהודה שהיה אסור בבבל". הסיפור על הגלייתו של מנשה ל[[בבל]] מופיע בספר [[דברי הימים]]{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|לג|יח|יט}}}} ואינו מופיע ב[[ספר מלכים]].
6 פסוקים ראשונים של תפילת מנשה נמצאו בעברית מגילת קומראן 4Q381 )Frgs. 33a, b + 35). עד להימצאותו במגילות קומראן, היוישנם חילוקי דעות באשר למקורו, לזמןולזמן כתיבתו, ולשפתו של הספר - אם כי ישנם הבדלי נוסח מהותיים בין המגילה לספר החיצוני. [[אליה שמואל הרטום]], בהקדמה לפירושו של תפילת מנשה (בקובץ הערוך על ידי החוקר [[אברהם כהנא]]) סבר כי מחבר הספר היה [[יהודי]] מלומד שחי ב[[מצרים]] ב[[המאה הראשונה|מאה הראשונה]] או [[המאה השנייה|השנייה]] לספירה. לפיו, הספר היה חלק מתוך [[סידור|סידור תפילה]] של יהודי מצרים, והוא נכתב במקורו ב[[יוונית]]. לדעת הרטום ייחוסו השגוי של הספר למנשה מלך יהודה נעשה על ידי [[נוצרים]] בתקופה מאוחרת יותר. המחקר העדכני, עם זאת, מראה כי לא ניתן לייחס את התפילה בוודאות למחבר יהודי או נוצרי, ואף זמן החיבור (לפני או אחרי חורבן המקדש) אינו ידוע. טקסט בעל שם דומה נמצא במגילות קומראן, אך מקובל על החוקרים שאין קשר בינו לטקסט הכלול בספרים החיצוניים.
בתפילת מנשה 15 פסוקים בלבד. המחבר משבח את אלוהי ה[[אבות האומה|אבות]] ומבקש מחילה על [[חטא]]יו.
==לקריאה נוספת==
* [[אליה שמואל הרטום]], '''תפילת מנשה''', '''[[:S:הספרים החיצונים (כהנא)|ספריםהספרים החיצונים]] כרך א - חלק שני''', תל אביב, תרצ"ז, עמ' 3–9.
* '''תפילת מנשה''', בתוך: '''הספרים החיצונים''', כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי [[אליה שמואל הרטום|א. ש. הרטום]], [[הוצאת יבנה]] תל אביב. עמ' 9–14.
* Ariel Gutman and Wido van Peursen. ''The Two Syriac Versions of the Prayer of Manasseh''. Piscataway, NJ: Gorgias Press, 2011
|
