בנימינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זיכרון יעקב ==> זכרון יעקב
שורה 4:
[[קובץ:בנימינהבריכתהמים.JPG|ממוזער|250px|בריכת המים שהוקמה במימון הברון רוטשילד בנקודה הגבוהה ביישוב ובחלקה התחתון שכנה [[בית הנוטרים (בנימינה)|תחנת הנוטרים]] המקומית, 10/09]]
[[קובץ:תמונה מהתצפית-3.jpg|ממוזער|250px|בנימינה מהתצפית שב[[שמורת חוטם הכרמל]]]]
'''בִּנְיָמִינָה''' היא [[מושבה]] דרומית ל[[זיכרוןזכרון יעקב]], מזרחית ל[[אור עקיבא]] וצפונית ל[[פרדס חנה]]. בשנת [[2003]] אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה ו[[גבעת עדה]] לכדי [[מועצה מקומית]] אחת - [[בנימינה-גבעת עדה]].
 
==היסטוריה==
שורה 11:
[[תחנת הרכבת בנימינה]] נקראה על שם הברון אברהם '''בנימין''' [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]] עוד בטרם הוקם היישוב בנימינה שנקרא כשמה של התחנה (זהו המקרה היחיד בארץ שבו יישוב נקרא בשמה של תחנת רכבת). תחנת בנימינה נפתחה לנוסעים ולסחורות{{הערה|דו"ח הנציב העליון, הרברט סמואל, על פלשתינה לתקופה שבין יולי 1920 עד דצמבר 1921}} ב-[[11 ביולי]] [[1921]] בקו [[חיפה]]-[[קנטרה]], שהופעל בימי [[המנדט הבריטי]]{{הערה|15 ביולי The Palestine Weekly, 1921}}, בשטחה של תחנת רכבת צבאית לשעבר שנקראה בשם "קיסריה".
 
בנימינה נוסדה בידי בנים של עולי [[העלייה הראשונה]] ממושבות האזור ([[זיכרוןזכרון יעקב]] ו[[גבעת עדה]]) ועולי [[העלייה השלישית]] שהתיישבו בה ב-[[1922]]. טקס חנוכת המושבה החדשה נערך ב[[ט"ו בשבט]] תרפ"ג{{הערה|1= http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=DHY [מתוך כתבה בעיתון "דואר היום" 5.2.1923 עמוד 3]}}. אדמת היישוב נרכשה מידי [[פיק"א]], היישוב היה [[חקלאות|חקלאי]] בתחילתו. פקידות הברון רוטשילד, שהביאה את המתיישבים הראשונים לבנימינה, הביאה גם משפחות [[יהדות גאורגיה|יוצאי גאורגיה]], לסייע בחקלאות, ובתעשיית הבשמים. מפעל "יסמין" לייצור בשמים לייצוא נפתח במושבה בשנת [[1925]]{{הערה|1={{דבר||שכונת היסמין|1936/06/03|00409}}}}. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בנוסף הגיעו אל האזור קבוצות עבודה כגון [[קבוצת מנורה]] בהנהגת [[גרשון שץ]] לעבודה בייבוש [[ביצות כבארה]].
 
בשנת [[1940]], בעקבות פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והמערכה ב[[צפון אפריקה]], הקים [[הצבא הבריטי]] את "מחנה 101" על הדרך לזכרון יעקב, בסמוך לתחנת הרכבת. המחנה קלט חיילים פצועים שטופלו והחלימו בו וכן חיילים מיחידות שפורקו או פוזרו וצורפו ליחידות חדשות. לאחר תום המלחמה עסקו החיילים בעיקר בשמירה על מתקני הרכבת ומסילת הברזל, בשמירה על חוף הים בפני הסתננות [[העפלה|מעפילים]] ובחיפוש אחר [[סליק]]ים של נשק בלתי-חוקי. המחנה פונה בשנת [[1948]] עם תום המנדט והפך ל"[[מעברה|מעברת]] בנימינה" זמן קצר לאחר מכן (כיום שוכנות במקום "גבעת ישורון", "שכונת ורבורג" וחלק מאזור התעשייה). בשנת [[1952]] הקים יוסף צבי זלצר, עולה מ[[הונגריה]] ו[[יינן]] במקצועו, את יקב "אליעז" (כיום "[[יקב בנימינה|יקבי בנימינה]]") בשטח מפעל הבשמים. בשנות השישים היה זה היקב השני בגודלו בישראל.