פריגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ איזכרו->אזכרו - תיקון תקלדה בקליק
דקל ער (שיחה | תרומות)
מ עיצוב
שורה 3:
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Carte Phrygie-he.png|שמאל|ממוזער|225px250px|פריגיה ותחום השפעתה בשיאה]]
הפריגים נזכרו על ידי [[הומרוס]] כעם שהתיישב לאורך גדות נהר [[סקריה (נהר)|סקריה]] (Sakarya, יוונית Σαγγάριος - "סנגריוס"). לאחר מכן הוגדרה פריגיה כשטח שבין ה[[קיזילאירמאק]] ממזרח ומיסיה (Mysia) ולידיה ממערב.
לאחר התמוטטות [[האימפריה החתית]] בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס, נוצר ריק פוליטי במרכזה ובמערבה של אסיה הקטנה. לתוך ריק זה חדרו שבטים הודו-אירופים ו[[גויי הים]], ובהם גם הפריגים, אשר הקימו מאוחר יותר את בירתם בגורדיון (Gordion, Γόρδιον), כ-75 ק"מ דרומית-מערבית ל[[אנקרה]], בירת טורקיה כיום. לא ברור אם הפריגים נשאבו אל תוך הריק הקיים או שהאיצו בבואם את מפלת החתים ואת חורבן בירתה [[חתושש]].
 
מקורות [[אשור]]ים מהמאה ה-8 לפנה"ס אזכרו את "מִתַ", מלך [[משך]] (Muški, יוונית Μόσχοι - "מוסכי") אותו מזהים עם [[מידאס]] הפריגי. מידאס מוכר מהאגדה היוונית לפיה נענה [[דיוניסוס]] לבקשתו וכל שנגע בו המלך הפך לזהב. היוונים הבחינו בין ה"מוסכי" בשפתם לבין המושקי האשורים, אך לפי האשורים ולפי [[יוסף בן מתתיהו]] דובר באותו עם. מחלופת מכתבים שבין [[סרגון השני]] לבין שרי צבאו באסיה הקטנה שנמצאה בארכיון המלכותי ב[[נינוה]], עולה כי מידאס כרת ברית נרחבת כנגד אשור, יחד עם מלכי כרכמיש, [[תובל]] ואררט היא [[אוררטו]]. עם זאת, לקראת סוף ימיו של סרגון השני, בשנת 709 לפנה"ס, היה מידאס לבן בריתה של אשור.
[[קובץ:Ruins of Gordion 1.JPG|שמאל|ממוזער|225px250px|עתיקות גורדיון]]
ממלכת פריגיה העצמאית התקיימה במאה ה-8 לפנה"ס ובשנים הראשונות של המאה ה-7 לפנה"ס, ועמדה בקשרי מסחר עם שכניה ממזרח ועם הממלכות ה[[הלנים|הלניות]] ממערב. מלכיה נקראו "מידאס" או "גורדיאס". עם זאת, פלישת הקימרים לאסיה הקטנה הביאה את סופה של ממלכת פריגיה הגדולה, ולפי [[הרודוטוס]] נכבשה בירתה בשנת 696 לפנה"ס. חפירות באתר גורדיון אכן אישרו חורבן אלים בסביבות שנת 675 לפנה"ס.
 
שורה 14:
 
==דת ותרבות==
[[קובץ:Museum of Anatolian Civilizations055 kopie1.jpg|שמאל|ממוזער|160px250px|שחזור קבר מידאס ב[[המוזיאון לתרבויות אנטוליה|מוזיאון לתרבויות אנטוליה]] ב[[אנקרה]]]]
האלה החשובה ביותר לפריגים הייתה [[האלה האם|אלה אם]], אשר כונתה בשפתם "אם ההר" ונודעה ליוונים ול[[רומאים]] כ"[[קיבלה (אלה)|קיבלה]]" או "קיבלי" (Cybele, Κυβέλη). פולחנה התפשט סביב [[הים האגאי]] והגיע גם ל[[רומא]], שם סגדו לה עד [[המאה ה-4]]. היא תוארה בגלגולה המאוחר יותר כבעלת תסרוקת גלילית (Polos), האוחזת בידה האחת [[תוף מרים]] והאחרת נחה על [[אריה]]. הפריגים סגדו גם לאל-האב סבאזיוס, [[אל השמים]], שתואר כנווד רכוב על סוס. היוונים זיהו את סבאזיוס עם [[זאוס]] והדמיון בשמותיהם נובע ממקור לשוני אחד.