שלפוחית סינפטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פסקת מבוא טנטטיבית |
מ בוט החלפות: מסוימ; על ידי; |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[Image:Synapse diag1.png|thumb|300px|A - תא עצב משדר; B - תא עצב קולט<BR>1. [[מיטוכונדריון]] <BR>2. [[שלפוחית סינפטית]] המכילה [[מוליך עצבי| מוליכים עצביים]] <BR>3. [[קולטן עצמי]]<BR>4. [[סינפסה|מרווח סינפטי]] אליו משוחרר מוליך עצבי ([[סרוטונין]] במקרה זה) <BR>5. [[קולטן|קולטנים]] בתר-סינפטיים המופעלים
'''שלפוחית סינפטית''' ('''synaptic vesicle''', '''neurotransmitter vesicle''') היא [[אברון|אברון תאי]] הנמצא בקצה [[אקסון (סיב עצבי)|האקסון]] של [[תא עצב]], ובו נאגרים [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]]. מעבר [[דחף עצבי]] בסיב העצב מביא למיזוגן של שלפוחיות סינפטיות עם קרום התא ול[[פליטה תאית|פליטת]] המוליך העצבי אל [[סינפסה|המרווח הסינפטי]]. מולקולות המוליך העצבי [[פעפוע|מפעפעות]] אל קרום התא הבתר-סינפטי ונקשרות לקולטנים; קישור זה מעורר [[פוטנציאל בתר-סינפטי]] בתא, שבעקבותיו עשוי להיווצר בו [[דחף עצבי]].
שלפוחיות סינפטיות מיוצרות באופן סדיר על ידי תא העצב, והן הכרחיות לתקשורת תקינה בין תאי עצב. מספר [[תרופה|תרופות]] ו[[רעלן|רעלנים]] עצביים משפיעים על [[מערכת העצבים]]
==מחזור החיים של שלפוחיות סינפטיות==
שורה 10:
שלפוחיות סינפטיות מיוצרות בשני אופנים, בהתאם לסוג המוליכים העצביים הנאגרים בהן. שלפוחיות המכילות מולקולות קטנות מיוצרות ב[[מחבר אקסון|מחבר האקסון]] עצמו, ואילו שלפוחיות המכילות נוירופפטידים מיוצרות ב[[תא עצב#חלקי תא העצב|גוף התא]] ומוסעות אל המחבר (טרמינל). השלפוחיות הבשלות מעוגנות אל סיבי [[שלד התא]], במרחק-מה מקרום התא, בהמתנה לשעת הצורך.
'''מולקולות קטנות''' - המוליכים העצביים מיוצרים ב[[ציטופלזמה]] שבמחבר
'''נוירופפטידים''' - כמו חלבונים מופרשים אחרים, [[מוליך עצבי#נוירופפטידים|נוירופפטידים]] נארזים בשלפוחיות ב[[גולג'י|מנגנון גולג'י]] בגוף התא, ומשם נשלחים לטרמינל בהובלה מהירה (fast axonal transport) על גבי [[שלד התא#מיקרוטובולים|מיקרו-צינוריות]] שבאקסון.
שורה 47:
שלפוחיות במצב מנוחה מעוגנות אל סיבי [[אקטין]] ומרכיבים אחרים של [[שלד התא]] על-ידי חלבונים הנקראים סינפסינים. כניסת יוני סידן אל התא גורמת להפעלת [[אנזים|אנזימי]] [[קינאז]] משופעלי-סידן, אשר [[זרחון|מזרחנים]] את הסינפסינים ומרפים את אחיזתם בשלפוחיות.
[[חלבון G|חלבוני G]] יעודיים ממשפחת Rab מנחים את השלפוחיות המשוחררות אל האזורים הפעילים. סבורים כי עגינת השלפוחיות באזורים הפעילים מתבצעת על-פי התאמה בין חלבונים ממשפחת SNARE: חלבוני v-SNARE ‏(vesicle) הצמודים לשלפוחית נקשרים לחלבוני t-SNARE ‏ (target) באזור הפעיל. המפגש בין החלבונים מאפשר לשניהם ל[[קיפול חלבונים|התקפל]] ולהצמיד את השלפוחית לקרום התא, בדומה לפעולתה של [[כננת]]. מיחזור השלפוחית כרוך בהפרדה בין חלבוני עוגן אלה
===איחוי===
שורה 57:
'''תסמונת למברט-איטון''' (Lambert-Eaton myasthenic syndrome) היא סיבוך המופיע בחולי סרטן ריאה שמפתחים, מסיבות לא ידועות, [[נוגדן|נוגדנים]] לתעלות סידן. הירידה במספר תעלות הסידן הקדם-סינפטיות גורמת לצימצום מספר השלפוחיות המשחררות מוליך עצבי בסינפסה, למרות שהשלפוחיות עצמן נורמליות. הטיפול במחלה מתמקד בסילוק הנוגדנים על-ידי ניקוי [[פלזמה (דם)|פלזמת הדם]] או על-ידי דיכוי תרופתי של [[מערכת החיסון]].
'''תסמונות מיאסתניות מולדות'''
==רעלנים ותרופות==
מספר [[רעלן|רעלנים]] עצביים מפריעים לפעילותן של שלפוחיות סינפטיות ומשפיעים על האותות המועברים מ[[תא עצב#סוגי תאי עצב|עצבים תנועתיים]] אל השרירים.
רעלנים המיוצרים על-ידי חיידקים מהסוג [[Clostridium|קלוסטרידיום]] פוגעים בחלבונים הנחוצים לעגינת השלפוחיות באזורים הפעילים ולאיחויין עם קרום התא הקדם-סינפטי, אך הנזק הקליני יכול להשתנות בהתאם לסוג תאי העצב המושפע מהרעלן: '''רעלן ה[[טטנוס]]''', טטנוספסמין, משתק עצבים מעכבים בעמוד השדרה שתפקידם למנוע את התכווצותם של שרירים, והתוצאה היא כיווץ שרירים בלתי רצוני. לעומת זאת,'''[[בוטוליזם|רעלני הבוטולינום]]''', מהרעלנים החזקים ביותר בטבע, פוגעים בעצבים התנועתיים וגורמים לשיתוק השרירים.
הרעלן '''[[:en:Latrotoxin#.CE.B1-Latrotoxin|α-Latrotoxin]]''', המופק
רעלן נוסף, '''batrachotoxin''', המופק על-ידי מספר מיני צפרדעים בדרום אמריקה ומשמש כאחד הרעלים בחיצי האינדיאנים, פוגע במעבר שלפוחיות נוירופטידים מגוף התא אל הטרמינל.
|