כולל ווהלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 26222364 של 2A01:6500:A051:773B:D5C7:7345:B6DC:5427 (שיחה) מחוץ להקשר
מ אוקריאניה->אוקראיניה - תיקון תקלדה בקליק
שורה 4:
 
==רקע==
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה ר' [[מנחם מנדל מוויטבסק]] שהיה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] את [[קופת מעות ארץ הקודש]]. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה אוקריאניהאוקראיניה ופולין באמצעות [[גבאי צדקה]] מקומיים ובעידודם של [[שד"ר]]ים שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל.
 
לאחר פטירתו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק, התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה-ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל [[ווהלין]] שנקראה אז פולין-הרוסית- ידוע היום בשם "כולל ווהלין". היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו (1796). בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מ[[חסידות נישכיז|נשכיז]], רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין"), [[המגיד מקוז'ניץ]] וה[[אוהב ישראל]] מ[[חסידות זינקוב|אפטא]]. החסידים אשר התבססו באותה תקופה ב[[טבריה]] והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם קופת [[רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים הבאות מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].