הבדלים בין גרסאות בדף "קרב שמפאן השני"

 
עם זאת, באותו שלב, ולמעשה בכל מהלכה של שנת 1915, הגרמנים החליטו לרכז את מאמציהם בכיוון [[החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה|החזית המזרחית]], ופרט ל[[קרב איפר השני]], הסתפקו במגננה במערב. אחת הסיבות ליוזמות ההתקפיות של מדינות ההסכמה בחזית המערב, היה הרצון לנצל מגמה גרמנית זו, כל עוד התקיימה.
הרמטכ"ל הצרפתי, [[ז'וזף ז'ופר]], למרות האבדות הכבדות, החזיק בדעה כי המשך הסטטוס קוו מועיל לגרמנים יותר מאשר למדינות ההסכמה, שכן הזמן החולף מאפשר להם לייצב את הישגיהם מתחילת המלחמה. ואכן, הגרמנים חיזקו בהתמדה את קו ההגנה שלהם בחזית המערבית בכלל, ובגזרה האמורה בפרט. מספר התקפות מקומיות שערכו הצרפתים במרס ובאפריל הוכיחו את עמידות המערך הגרמני. בכל זאת, שיפורים מסוימים בהתנהלות הצרפתים, כתוצאהכהפקת לקחים מהתקפותיהם רוויות האבדות, כולל סיוע ארטילרי רב יותר, נתנו לדעת ז'ופר מקום לאופטימיות, ולפיכך, לאפשרות לתקוף פעם נוספת. דעה זו לא השתנתה גם לאחר [[קרב ארטואה השני]], הגם שזה הביא לתוצאות דלות תוך ספיגת אבדות עצומות.
[[קובץ:Joseph Joffre.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ז'וזף זופר]]
לצורך ההתקפה, פקד ז'ופר על הארמייה השלישית, להקצות את כל תחמושת ה-75 מ"מ, פרט ל-500 פגזים לתותח, לארמיות התוקפות, [[הארמייה השנייה (צרפת)|השנייה]] ו[[הארמייה הרביעית (צרפת)|הרביעית]]. הסיוע הארטילרי בקרב זה (כולל ההתקפה של [[הארמייה השלישית (צרפת)|הארמייה השלישית]], ר' להלן), כלל 2,842,400 פגזים של תותחי שדה, ו-577,700 פגזים כבדים.