הבדלים בין גרסאות בדף "אוטו מול"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
←‏ראשית חייו: תיקון שגיאת הקלדה
(←‏ראשית חייו: תיקון שגיאת הקלדה)
מול נהג לומר לאנשיו: "Befehl ist Befehl!" ("פקודה היא פקודה!") כדי להצדיק את מעשיו. אימרה עליה חזרו נאשמים נוספים ב[[משפטי נירנברג]] כהגנה.<ref>{{Cite book|title=The Nuremberg Military Tribunals and the Origins of International Criminal Law|last=Heller|first=Kevin Jon|publisher=Oxford University Press|year=2011|isbn=978-0-199-23233-8}}.</ref>
 
אלתר פיינזילבר, חבר [[זונדרקומנדו|הזונדרקומנדו]] בבירקנאו שעבד תחת מול, העיד במשפט שנערך לו: <blockquote> קרה שכמה אסירים ניסו להתנגד כאשר התכוונו לירות בהם למוות כשהיו על סף הבור או שילדים בכו ואז מול היה משליך אותם חיים ללהבות הבור.<ref>{{Cite book|title=The Holocaust: The Human Tragedy|last=Gilbert|first=Martin|publisher=Rosetta Books|year=2014|isbn=9780795337192|page=109}}</ref> </blockquote> אסיר זונדרקומנדו נוסף בשם הנריק טאובר העיד: <blockquote> מול היה האכזרי מכולם. לפני הגעתו למחנה הוא היה אחראי על העבודות בבונקרים, שם שרפו את הקורבנות הגזים בבורות. ואז הוא הועבר לזמן מה לאזור אחר. לאור ההכנה הנחוצה ל"קבלת הפנים" של המשלוחים מהונגריה בשנת 1944, הוא הוצב כאחראי על כל המשרפות. הוא זה שארגן את ההשמדה ההמונית של האנשים המגיעים ממשלוחים אלה. רגע לפני הגעת הטרנספורטים מהונגריה הוא הורה לחפור בורות לצד משרפות V והשמיש את פעילותו של בונקר 2 ובורותיו שלא היו בשימוש. בחצר המשרפה היו מודעות המופנות לקורבנות ועליהם כתוב כי הם עומדים לעבור למחנה בו תחכה להם עבודה אך לפני כן עליהם לעבור רחצה וחיטוי ולשם כך עליהם להתפשט ולהכניס את כל חפצי הערך שלהם לסלים שהוצבו במיוחד למטרה זו בחצר. מול חזר על הדברים בנאומיו בפני המשלוחים הבאים. היו כל כך הרבה משלוחים שלפעמים קרה שתאי הגזים לא היו מסוגלים להכיל את כל המגיעים החדשים. האנשים העודפים נורו לרוב, בזה אחר זה ולעיתים קרובות על ידי מול עצמו. בכמה הזדמנויות, השליך מול אנשים לבורות הבוערים בעודם בחיים. הוא גם תרגל ירי באנשים ממרחק. הוא התייחס בצורה נוראה לאנשי זונדרקומנדו, הכה אותם והתנהג אליהם כמו לבעלי חיים. אלה שהיו בשירותו האישי סיפרו לנו שהוא השתמש בחוט תיל כדי לדגום חפצי זהב ותכשיטים של קורבנות שנלקחו ממשלוחים חדשים, ושם אותם אותם בתיק. בין החפצים שהשאירו האנשים שהגיעו לתאי לגזים, הוא נהג לקחת פרוות וסוגי מזון שונים, במיוחד שומן. כאשר לקח אוכל, אמר בחיוך לחיילי האס אס שסביבו שצריך לנצל את המשלוחים לפני שהשנים הרזות יגיעו. תחת ניהולו התחזק הזונדרקומנדו והוגדל לכ -1,000 אסירים. <ref>{{Cite book|url=http://www.holocaust-history.org/auschwitz/pressac/technique-and-operation/pressac0496.shtml|title=AUSCHWITZ: Technique and Operation of the Gas Chambers|last=Pressac|first=Jean-Claude|publisher=Beate Klarsfeld Foundation|year=1989|page=496}}</ref> </blockquote>האסיר [[שלמה דראגון]] שהיה אחד הניצולים המעטים מקרב [[זונדרקומנדו|הזונדרקומנדו]] (שכן האס אס דאג לחסל כל ארבעה חודשים את הקבוצה הנוכחית ולהחליפה באנשים חדשים כיוון שאנשי הזונדרקומדו ידעו את הסוד הנורא מכל של גרמניה הנאצית) צורךצורף לקבוצת הזונדרקומנדו שהייתה תחת פיקודו האישי של מול.
 
ביוני [[1942]], יחד עם [[פרנץ הסלר]] ו[[הנס אומייר]], הוציא מול להורג 168 אסירים ב[[בלוק 11]] לאחר ניסיון התמרדות.
162

עריכות