סטיוארט סאטקליף – הבדלי גרסאות

לילה אחד, כאשר שניהם בילו במועדון הקסבה שהיה בבעלות אמו של פיט בסט, מונה, שכנע ג'ון לנון את סטיוארט סאטקליף לרכוש בחנות המוזיקה של הסי'ס [[גיטרה בס]] מסוג הופנר פרזידנט 500/5 תמורת 65 לירות שטרלינג - אותם קיבל תמורת ציור שמכר. כך, בינואר [[1960]] הצטרף סטיוארט ללהקה שחבריה היו ג'ון לנון, פול מקרטני ו[[ג'ורג' האריסון]]. למרות מאמציו של סטיוארט, הוא לא הצליח לנגן אלא ברמת בסיסית מאוד. ביל הרי, חברם של סאטקליף ולנון והעורך המייסד של עיתון המוזיקה "מרזי ביט", אמר לסטיוארט פעמים רבות כי עליו להתרכז בציור ולא במוזיקה. בעוד שמרבית הביוגרפים של הביטלס מתארים את סטיוארט כנגן בעל כישורי נגינה דלים וביטחון עצמי נמוך על הבמה, כאשר לעיתים ניגן עם גבו מופנה אל הקהל, פיט בסט, המתופף המקורי של ה[[ביטלסהביטלס]], מתאר את סטיוארט כמי שהופיע באופן טבעי ופעיל על הבמה. בתום הופעת הביטלס באודישן שנערך במועדון וויברן שבסיל סטריט ב[[ליברפול]], בפני האמרגן המפורסם לארי פארנס שחיפש להקת ליווי לזמר בילי פיורי, זה סירב לשכור את שירותי הלהקה אלא אם סטיוארט לא ינגן בה. סטיוארט תועד בצילומים מאותו [[אודישן]] כמי שהפנה אל האמרגן את גבו, ככל הנראה, בעידודו של אלן וויליאמס שלא האמין בכישורי הנגינה שלו. מאוחר יותר פארנס הכחיש זאת וטען שסירובו לשכור את הלהקה נבע מדאגתו לעובדה שללהקה לא היה מתופף קבוע. [[קלאוס וורמן]] מעיד כי סטיוארט היה נגן בס טוב.