עיר גנים – הבדלי גרסאות

אבנעזר הווארד היה בין אלה שפעלו ליישם את התפיסה הזו בתכנון העיר [[תל אביב]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. מספר אישים בתנועה הציונית דבקו ברעיון. [[ר' בנימין|ר' בנימין (יהושע רדלר)]] פרסם ב- 1913 תכנית להקמת ערי גנים בארץ-ישראל. [[דייוויס טריטש]] ראה בעיר הגנים פתרון דיור הולם להתיישבות בארץ ישראל והאמין כי בסיוע מצומצם, ניתן יהיה ליישב כך מאות אלפי יהודים שיתקיימו ברמת חיים שאינה נופלת מזו שבמזרח אירופה. גם [[עקיבא אטינגר]] ו[[אברהם גרנות|ד"ר אברהם גרנובסקי]] מראשי הקרן הקיימת פעלו החל מ- 1920 ליישום הרעיון בארץ.{{הערה|אמנון רמון, '''"דוקטור מול דוקטור גר"''' - שכונת רחביה בירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח – 1998}} המתכנן [[פטריק גדס]] תכנן להמשך הפיתוח של תל אביב צפונה מבנים עירוניים המקיפים גן ובניינים הנמצאים בעצמם במרכז של מגרש ירוק. התוכנית להקמת גינות ירק, [[ערוגה|ערוגות]] פרחים ו[[מגרש משחקים|מגרשי משחקים]] היו ניגוד משמעותי ביחס ל[[איכות חיים|איכות החיים]] הירודה שאפיינה את המגורים ב[[יפו]]. צורת הבינוי של [[תוכנית גדס]] היא צורת הבינוי המוכרת והמקובלת ביותר עד היום באזור [[הצפון הישן]] של תל אביב וכן גם במקומות נוספים בישראל. הגישה גם אומצה על ידי מקימי העיר [[רמת גן]], שאף נקראה בתחילתה "עיר גנים".