|
|דל=<small>הרבנית דבורה לאה (אשת [[יעקב ישראל טברסקי]]){{הערה|לשאר צאציהם ראו [[תבנית:עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס|עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס]]}}</small>
|חי=הרבנית{{ש}}חיה מושקא שניאורסון
|ממש=רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]]{{ש}}{{טקסט מוקטן|(תקפ"ח-תרכ"ו)}}{{ש}}{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר הצמח צדק}}{{ש}}[[קובץ:Tzemachtzedek2האדמו"ר הצמח-צדק מליובאוויטש.jpg|25px|קישור=מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]]{{ש}}{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{ביאור|שם=דור שלישי-רביעי|1=בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד{{הערה|הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו}}. אחד מארבעתם רבי [[שמואל שניאורסון]], צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב{{הערה|הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, '''עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג''', [[ירושלים]], [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[ה'תשס"ו|תשס"ו]], {{ISBN|9654932636}}, ובעקבות פסיקת [[בית דין (הלכה)|בית דין]] שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; [[חנוך גליצנשטיין]], 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38}}, רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שלושת אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות, שחלקן התקיימו דור נוסף. לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש}}}}
|עיצוב_ממש=border:2px solid Silver;background:#bfd
}}
|
