הכרזת כורש – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Cyrus Cylinder.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הגליל של כורש]]

[[קובץ:Cyrus cylinder Mesopotamia-he.svg|250px|ממוזער|מקומות במסופוטמיה שהוזכרו בהכרזת כורש]]

 

גליל חימר הידוע בשם "כתובת הגליל" או "הגליל של כורש" או "הגליל של כורש הגדול", ועליו גרסה של ההכרזה החקוקה ב[[אכדית]], התגלה על ידי ה[[אשורולוגיה|אשורולוג]] הבריטי יליד [[מוסול]] [[הורמוזד רסאם]], בשנת [[1879]] ביסודות [[מקדש אסגילה]] המקדש של האל [[מרדוך]]. הגליל נמצא כיום ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ב[[לונדון]].

 

==הכרזת כורש בממצא הארכאולוגי==

{{ציטוט|תוכן=אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד{{ש}}מלך ארבע כנפות הארץ, בן כמבוזי המלך הגדול,{{ש}}מלך אנשן, בן בנו של כורש הגדול מלך אנשן,{{ש}}יוצא חלציו של שִשפִּש המלך הגדול מלך אנשן, זרע מלכים,{{ש}}אשר בֵּל ונַבּוּ אוהבים את שלטונו ואשר לחדוות לבם רוצים בממשלתו.{{ש}}כאשר נכנסתי בידידות לבבל וכוננתי בשמחה ובגיל את מושב המלכות{{ש}}בהיכל המושל, מַרְדֻךְּ האדון הגדול, הפך את תושבי בבל הרבים{{ש}}לאהבה אותי וביקשתי לעבוד אותו מדי יום ביומי.{{ש}}צבאותי העצומים התהלכו בשלום בקרב בבל,{{ש}}לא התרתי לאיש להפריע את שלומם של אנשי שומר ואכד.{{ש}}דאגתי לשלום בבל ובשאר ערי הקודש.{{ש}}בני בבל, שמח לבם בהסירי את העול המוטל עליהם שאינו הולם אותם.{{ש}}את בתיהם שהתיישנו תיקנתי ושמתי קץ לסבלם.{{ש}}מַרְדֻךְּ האדון הגדול שמח וביד נדיבה ברך אותי -{{ש}}את כורש המלך הירא, בן כמבוזי בני יוצא חלצי ואת כל צבאי,{{ש}}ואנו בשלום לפניו הללנו היטב את אלוהותו הנעלה.{{ש}}כל מלכי תבל, למן הים העליון ועד הים התחתון היושבים בחדרי מלכותם,{{ש}}היושבים ב[...] כל מלכי ארץ המערב יושבי אהלים,{{ש}}הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי.{{ש}}למן [...] ועד הערים אשור ו[[שושן (עיר)|שושן]], אכד וארץ [[אשנונה]]{{ש}}והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ ה[[גותים (מסופוטמיה)|גותים]] שמעבר לחדקל,{{ש}}אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן,{{ש}}החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים.{{ש}}כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם.{{ש}}ואת אלוהי שומר אכד, אשר נבונאיד הביא לבבל על אפו ועל חמתו של אדון האלים -{{ש}}בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול הושבתי אותם בשלום למשכנם - מושב שמחתם.|מקור=|מירכאות=כן}}

 

מסתבר, כי מעשי השיקום של כורש נעשו כתגובה ליריבו - [[נבונאיד]] מלך בבל, שמלך יחד עם בנו בל-שר-אֻצֻר ([[בלשאצר]] המקראי). כהני בבל הביעו התנגדות עזה לרוח החדשה שהביא אתו נבונאיד, שכללה החייאת פולחנים בבליים עתיקים. כורש עשה יד אחת עם כהני מרדוך והצליח להפיל את נבונאיד בעזרת החולשה מבית שהשיג בבבל.

 

 

עם זאת, כאמור לעיל, אין להכחיש אפשרות סבירה כי אכן נתנסחה הכרזה כזו במותאם לעם היהודי, ולצדה ההיתר והזכות לקומם את המרכז הדתי-פולחני בירושלים. על פי זאת, התלווה למהלך כזה גם אספקט פוליטי "אוניברסלי" של שליטת המרכז הפרסי על הממלכה הגדולה באמצעי נועם ולא במקל חובלים, וגם אספקט פוליטי מצומצם יותר - הישענות על גורם נאמן (במקרה זה יהודה) אל מול [[מצרים]], היריבה המסורתית שבארץ הנילוס.

 

==הכרזת כורש בספר עזרא==

{{ציטוט| תוכן=וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. |מקור={{תנ"ך|עזרא|א|א|ד}}|מירכאות=כן}}

 

אופן הצגת הכרזת המלך כורש ב[[ספר עזרא]] כייחודית ל[[עם ישראל]] ותיאור כורש כשליח אלוהי ישראל הפתיע חוקרים רבים, שטענו שאין אפשרות שתעודה זו היא היסטורית, שכן לא יעלה על הדעת שמלך זר יכתוב תעודה בנוסח כה אוהד לשאיפות היהודים. אולם, מתעודות שהתגלו (ובהן "הגליל של כורש"), התברר כי כורש הצהיר לאחר כיבוש בבל ב-[[539 לפנה"ס]] כי הוא החזיר עמים רבים לארצם (לאחר שהבבלים הגלו מספר רב של עמים כעונש על מרידות) והתיר לעמים השונים לעבוד את אלוהיהם. ככל הנראה, הציג כורש את עצמו, בפנותו לכל עם ועם, כמלך שנבחר על ידי האל של אותו עם, והגיע להסכם עם כל אומה במסגרת הסובלנות הדתית של [[הממלכה הפרסית]] (כפי שמצוטט ב[[מגילת אסתר]] על [[אחשוורוש]], "לעשות כרצון כל איש ואיש"), וכניסיון ליצור מוקד תמיכה ב[[הממלכה האחמנית|ממלכה האחמנית]] הן בקרב [[שיבת ציון|שבי ציון]] ל[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], שהייתה חיץ ו[[גשר]] גאוגרפי בין יבשות [[אירופה]], [[אפריקה]] ו[[אסיה]], והן בקרב האליטה היהודית שנותרה בפרס - ומשום כך חשיבותה האסטרטגית.

 

 

 

לפי [[ספר עזרא]] [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|והמסורת היהודית]] הכרזת כורש הייתה בשנת [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'שצ"א]] ([[המאה ה-4 לפנה"ס|370 לפנה"ס]]).

 

 

=== מניעים להכרזה ===

*מניע אסטרטגי: כורש רצה לכבוש את [[מצרים]] ולשם כך הוא נזקק ליישוב יהודי שלא ישתף פעולה עם מצרים ב[[ארץ ישראל]], שגובלת עם מצרים.

*מניע פוליטי-מדיני: כורש רצה לרכוש את נאמנות העמים ובמיוחד את אהדת שכבת הכהונה כדי למנוע [[מרד]] מצדם וליצור שקט ב[[מונרכיה|ממלכה]].

*מניע דתי: כורש מדבר בשם האלוהים משום שאמונתם של מלכי [[האימפריה הפרסית]] הייתה פוליתאיסטית, וכורש כיבד בכל מקום אותו כבש את האל המקומי.

 

 

{{ציטוט| תוכן= וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.{{ש}}וְכָל סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל כָּל הִתְנַדֵּב.{{ש}}וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו.{{ש}}וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד [[מתרדת|מִתְרְדָת]] הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה.{{ש}}וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלשִׁים אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף אָלֶף מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים.{{ש}}כְּפוֹרֵי זָהָב שְׁלשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף.{{ש}}כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם.{{ש}}|מקור={{תנ"ך|עזרא|א|ה|יא}}|מירכאות=כן}}

 

=== אמינות המסמך ===

יש חוקרים הטוענים כי ההכרזה היא מעשה זיוף של סופר יהודי שרצה להציג בסיס חוקי לבניית בית המקדש. לטענתם, לא ייתכן שכורש האמין באלוהי ישראל ונשמע לו כפי שיכול אולי להשתמע מן ההכרזה המקראית{{מקור}}.

 

== קישורים חיצוניים ==

* [[חיים תדמור]], [https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10620 הרקע ההיסטורי להצהרת כורש]

* {{דעת|[[שמואל אברמסקי]]|daat/kitveyet/mahanaim/avramsky.htm|הרקע ההיסטורי להכרזת כורש}}

 

==הערות שוליים==