מבצע על כנפי נשרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shlomo9080 (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 28042491 של 2A00:A040:18A:90D4:1418:37BE:769F:CF (שיחה) ניסויים |
|||
שורה 114:
===מחנות העולים ומעברות===
עולי ארץ ענבל אהרוני "על כנפי נשרים" שוכנו בישראל בשלושה מחנות מרכזיים, ששימשו קודם לכן מחנות של הצבא הבריטי- [[ראש העין]], [[מעברת שבות עם|בית ליד]] ([[פרדסיה]]), ו[[עין שמר]]. חלק מן העולים שהה זמן קצר במחנה המעבר ב[[עתלית]]. אורח החיים במחנות העולים היה דומה לזה של חיילים במחנה צבאי. בד בבד עם הקמת המחנות היה צריך גם לגייס ולהכשיר צוות מנהלי שיטפל באלפי העולים. מחנות אלה נסגרו לאחר כשנה וחצי, בשלהי שנת 1950, ושוכניהם הועברו למעברות, שבהן חיו ההורים והילדים יחד.{{הערה|[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמוד 35]}} עולים שוכנו גם ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]] [[שער העלייה]] (ב[[חיפה]]) וב[[באר יעקב]].
לטענת יצחק מעוז, מנהל מחנה ראש העין מאז היווסדו, עומס העבודה והבלבול במחנות היה קשה ביותר. בכל לילה הגיעו כ-700–800 עולים והעובדים במחנה עבדו כ-20 שעות ביממה בניסיון לקלוט אותם באמצעים דלים. בעיה מיוחדת הייתה רישום שמות תושבי המחנה. לרוב העולים היו שמות דומים, כך שצירוף של שני שמות בלבד כמו "זכריה אברהם" לא היה מספיק, והיה צורך להשתמש בשם שלישי.{{הערה|שם=maariv1954|{{מעריב|שאול בן-חיים|ששה תינוקות נעלמו בלי להשאיר עקבות|1954/02/26|00405}}}}
| |||