שכירות – הבדלי גרסאות

בתקופה הקדם-תעשייתית, המוקד המרכזי של פעילות כלכלית היה [[חקלאות]]. בעלות על אדמה הייתה הצורה החשובה ביותר של עושר. באירופה, בעלי האדמות היו הכנסייה, אנשי ממשל וצבא. מעט מאוד איכרים עיבדו אדמה שהייתה רכושם. לרוב הם עיבדו חלקות שהיו שייכות לאנשים אחרים ונחשבו חלק מהרכוש של האדונים. הכנסייה אסרה על [[הלוואה בריבית]] וכדאי לעקוף את האיסור, בעלי האדמות החלו לקנות ולמכור הסכמי [[חכירה]] על קרקעות משנת 1500 לערך. הנוהג להעביר קרקעות בצורה נכס מוחכר מהווה את התשתית החוקית לשכירות מגורים שקיימות כיום ברחבי העולם. החכרת אדמות התרחבה לרחבי העולם באמצעות [[קולוניאליזם|הקולוניאליזם]]. אדמות הופרטו באמצעות רכישות, התישבות ותפיסת קרקעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.johnlaurits.com/2018/history-landlords-rent-feudalism-lords/|הכותב=John Laurits|כותרת=A History of Landlords: Rent & the Feudal Origins of a Non-Working Class|אתר=John Laurits|תאריך=2018-09-27|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-05-02}}</ref>

 

 

==הגדרת הזכות בחוק הישראלי==